בית-המשפט העליון בהחלטה תקדימית: בתי-המשפט בישראל מוסמכים לדון בתביעות של ערבים משתפי פעולה מיו"ש נגד הרש"פ, גם אם הם אינם אזרחי ישראל.
פסק הדין ניתן בעקבות ערעור שהגישה הרשות נגד החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים לחייב אותה לפצות ב-13 מיליון שקל, כסכום ראשוני בלבד, כ-50 ערבים שהגישו תביעה נגדה על כך שבתחילת שנות ה-2000 ניהלה נגדם מצוד בחשד ששיתפו פעולה עם ישראל.
לפי פסק-הדין, מי שנחשדו על-ידי הרש"פ כסייענים של ישראל נכלאו בתנאים תת אנושיים ועונו עינויים קשים ביותר שהותירו בהם נכויות פיזיות ונפשיות קשות, וחלקם אף הוצאו להורג. הפיצוי נקבע על שלילת החירות בלבד ובהמשך ידון בית המשפט על הפיצוי המגיע לכל אחד ממשתתפי הפעולה באופן פרטני.
כאמור הרש"פ הגישה ערעור לבית המשפט העליון בשלל טענות. בין היתר טענה כי היא נהנית מחסינות של מדינה וכי הייתה לה סמכות לעצור סייענים שפגעו באינטרס הביטחוני הפלסטיני. את התובעים ייצגו עו"ד ברק קדם ועו"ד אריה ארבוס ממשרד ארבוס קדם צור.
בית משפט העליון אימץ את עמדת התובעים כי הרשות לא נהנית מחסינות של מדינה, קבע כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה, ודחה את טענת הרש"פ לפיה היתה לה סמכות לעצור את הסייענים על פי החוק הירדני החל באזור האוסר על בגידה במדינה.
בהקשר זה קבע בית-המשפט העליון כי הסייענים שירתו את ביטחון ישראל, ודווקא בשל כך מעצרם וכליאתם היא פגיעה באינטרס הביטחוני של ישראל, מה שאין הרש"פ רשאית לעשות על פי ההסכמים בין הרש"פ לישראל.
עורכי הדין ברק קדם ואריה ארבוס המייצגים את התובעים כנגד הרשות הפלסטינית מסרו: "פסק דינו של בית המשפט העליון הוא צעד חשוב נוסף בדרך לעשיית צדק עם עשרות סייענים. זו הכרה בכך ששומר החומות הישראלי ורעהו הפלסטיני נלחמים כתף אל כתף בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה וקריאת עידוד לפלסטינים נוספים להקשיב לצו המצפון ולסייע לישראל למנוע טרור".
