הקריקטורה הערבית הפכה כבר מזמן לשם דבר. באופן מפתיע, דוקא במדינות בהן חופש הביטוי מוגבל, התפתחה תרבות ענפה של קריקטורות הקוראות תגר על נושאים שונים ומגוונים. ניתן לומר כי אין אירוע במזרח התיכון שאינו זוכה להתייחסות מאויירת ומשעשעת. יצאנו לשוחח עם החוקר נעם בנעט, מזרחן ומרצה המתמחה בתחום הקריקטורות במזרח התיכון.
כאשר אני שואל את בנעט כיצד הוא התחיל לעסוק בתחום הקריקטורות במזרח התיכון הוא מספר לי שהעיסוק בקריקטורות התחיל דווקא דרך עבודתו כמורה בתיכון: "לאורך השנים, במגמה ללימודי המזרח התיכון, הייתי מראה לתלמידים שלי קריקטורות כדי לעורר עניין בשיעור. לאחר מכן כאשר התחילו להזמין אותי להרצאות שמתי לב שהצטברו אצלי קריקטורות והתחלתי להשתמש בהן. עולם הקריקטורות במזרח התיכון הוא מאד מפותח וככה על כל נושא אקטואלי שרציתי לדבר עליו מצאתי קריקטורה. עם הזמן מצאתי את עצמי נשאב לתוך עולם הקריקטורות של המזרח התיכון".
אם כן, מה הן המגמות העיקריות בתחום הקריקטורות בעולם הערבי בכלל ובכל הנוגע למתרחש בזירה הפלסטינית בפרט?
"הקריקטורות מהעולם הערבי מתעסקות במנעד רחב של נושאים – אני מתחקה בעיקר אחרי קריקטורות פוליטיות, מדיניות ולעתים גם נושאים חברתיים. לכל האירועים הגדולים בעולם הערבי יש התייחסות בקריקטורות. כך למשל שיח' ג'ראח ושער שכם, בנוסף הרשת סוערת לאחרונה בעקבות חיסולו של ניזאר בנאת, פעיל פוליטי פלסטינית שהשמיע ביקורת כנגד הרשות הפלסטינית וחוסל בשל כך".
קריקטורה מהימים האחרונים בה נכתב: "ההתקשות בפעיל הפוליטי ניזאר בנאת":
https://twitter.com/Mahmoud3bbas/status/1408110566862897154
"מעקב אחרי עולם הקריקטורות חושף אותנו גם לעולם של תיוגים (האשטאגים) ברשתות החברתיות" מספר בנעט, "כולנו מכירים את התיוג metoo# שהוביל לתנועה עולמית שחשפה עבירות מין שהושתקו במשך שנים. אנחנו רואים שהיום, בשביל להפיץ רעיון מסויים אנשים משתשמשים במסר קליט שניתן יהיה להזדהות איתו ולהפיץ אותו בקלות. השימוש בתיוגים קליטים מקל עליי כחוקר לגלות אירועים שפחות מדברים עליהם בתקשורת הישראלית".
"תיוג יצירתי הוא חומר נפץ"
אם ככה, מה היא מידת ההשפעה של הנעשה ברשתות על המציאות בשטח? האם תיוג מוצלח יכול לגרום לבקבוק תבערה להיזרק בסופו של דבר?
"היום תיוג יצירתי הוא חומר נפץ שיכול להבעיר את שטח ברגע, עדות לכך ניתן למצוא בשיתופים מהאירועים האחרונים בירושלים שהפיקו תיוגים יצירתיים רבים. אנחנו לא נמצאים בתנאי מעבדה. צריך לזכור שבן אדם לא יושב לסרוג סוודר ופתאום עוצר הכל ואומר "בא נלך לדקור מישהו" כמובן שיש השפעה של הסביבה והסביבה היום היא במידה רבה מה שמתרחש ברשתות החברתיות.
אנשים יכולים לראות תיוגים וקריקטורות נגד היישוב אביתר ומיד לצאת להשתתף בהפרעות, כמו שהם יכולים לצאת לפעולות בעקבות תיוגים וקריקטורות שקשורים לכל אירוע משמעותי אחר".
קריקטורה המלבה את המהומות בירושלים מהתקופה האחרונה:
#القدس #أمية_جحا #Jerusalem #omayya_joha #cartoon pic.twitter.com/5hewcoYVPk
— رسامة الكاريكاتير أمية جحا cartoonist Omayya Joha (@omayyajoha) April 23, 2021
מה היא בעיניך התועלת שאנחנו כישראלים יכולים להפיק מהתבוננות ברשת ובקריקטורות בכל מה שקשור לנעשה באזורינו?
"את ההרצאות שלי אני אוהב לפתוח בשאלה "איך מנצחים בשח-מט", לדעתי התשובה הכי טובה לשאלה הזאת היא "מבינים איך היריב שלך משחק". אתה יכול להיות מדהים בשח-מט אבל אם יש לך שטח מת שאתה לא רואה אתה תמיד תיפול מול יריב מסויים. ככה זה גם אנחנו מול העולם הערבי. יש שורה של סאבלימינל: "כוונות טובות, אבל היום אני בין כוונות של תותחים" – לדעתי זה לא משנה אם אתה בא עם כוונות טובות ורוצה לאכול חומוס בשכם, או שאתה רוצה להסתכל על העולם הערבי דרך הכוונת של התותח או של הנשק, אתה תמיד תהיה חייב להבין את העולם הערבי. להבין מה הולך שם, להבין את העולם זה להבין את הדברים הטובים שבו וגם את הדברים הרעים שבו, להבין אותו מכל הזוויות שלו, וזה כמובן כולל גם את הקריקטורות וגם את מה שמתרחש ברשתות החברתיות".
קריקטורות המלבות את המהומות נגד היישוב אביתר. הכיתוב בתמונה התחתונה – "ביתא", הכפר שממנו יצאו המהומות:
#بيتا_بيتنا pic.twitter.com/oK9Y8dcKCx
— حركة فتح (@fatehorg) June 21, 2021
— حركة فتح (@fatehorg) June 19, 2021
