מוכנים? קבלו פרק מחיי הסוערים השבוע הזה: השבוע נעצרתי שוב, מה אגיד לכם, חוויה של ממש. מה שקרה זה שהלכתי ברחוב וחבורה של ילדים ערבים (שימו לב איזה חינוך) פשוט התחילו לזרוק עליי אבנים. בהתחלה, מודה באמת, לא התייחסתי, לא היה לי זמן וכח להתעסק עם זה.
1+אבל שמתי לב שהם ממשיכים ורצים אחריי וכבר נלחצתי, אז לקחתי אבן, אחת כזו שהושלכה לעברי ועשיתי את הבלתי ייאמן, החזרתי אותה לשולחיה כאילו אני אומרת משהו בסגנון: "תודה, אבל לא תודה".
1+כמו שאמרתי, מיהרתי ממש ולכן פשוט המשכתי בדרכי משם בין האבנים המתעופפות לבת המצווה של אחותי. ב1 וחצי בלילה אנחנו חוזרים עמוסי שקיות מהאירוע, ניגשים אליי שני שוטרי מג"ב ולוקחים אותי ואת השקיות לקישלה לחקירה. את הלילה אני מבלה יחד עם מחבל שנתפסה עליו סכין בהר הבית, ועוד כמה שוטרים משועממים ורעבים בעיקר, שוכבת על הספסל בכל מיני פוזיציות משונות ובעיקר עם דמעות, אמרתי לכם אני פשוט לא טובה בזה.
בחמש לפנות בוקר הבחור של הסכין יוצא מהחקירה ואז תורי, לבושה בשמלה של אחותי מהבת מצווה ומכוסה ב2 מטפחות של אמא שלי, (אל תשאלו, ציוד מהאירוע והיה קר) אני מתיישבת מול חוקר פעם ראשונה מהצד שנחקר ולא מהצד המתלונן. עו"ד עדי קידר מחוננו נותן לי ייעוץ טלפוני ו.. מתחילים.
בקיצור מה מסתבר, האבן, שהשלכתי כהגנה עצמית באופן מאד פלאי פגעה במישהו. (מי שראה את הסרטון שלי מחזירה בקבוק לערבים, אמור להבין שזה באמת מאד מוזר שהאבן פגעה במשהו) ושלחה אותו לשערי צדק. לא נעים. (באמת לא התכוונתי! הדבר היחיד שחשבתי עליו היה איך אני מגינה על עצמי בסיטואציה).
החוקר האשים אותי בפגיעה בקטין, ממניעים גזעניים, בגרימת חבלה רצינית
ולא הפסיק לשאול אותי אם זה החינוך שאני לומדת, לזרוק אבנים על ערבים. לא עזרו כל השכנועים שלי שאני דווקא לומדת בתואר לחינוך דברים אחרים ושאולי החינוך לזרוק אבנים הוא החינוך של הצד השני, זה שהביא לי את האבן.
קיצורו של עניין
קרוב ל7 בבוקר יום חדש האיר ואני נשלחתי אחר כבוד לחופשת פנסיון מלא אצל סבתא שלי שתחיה לשלושה ימים של הרחקה. מיותר לציין שזורקי האבנים המקוריים כנראה עדיין יושבים ולומדים בבית ספר איך לזרוק אבנים…
וזאת רבותיי, הסיבה לכך שפעם הבאה שזורקים עליי אבנים, אעדיף לעשות הכל, חוץ מהפעולה הכי פשוטה של הגנה עצמית בסיסית…
