על פי כתב האישום, בתאריך 30.5.2020, בשעות הבוקר המוקדמות איאד חלאק ז"ל היה בדרכו למקום עבודתו בעיר העתיקה כשעל פניו מסיכה כירורגית ועל ידיו כפפות שחורות חד פעמיות.
מאפיינים מסוימים בהתנהגותו של איאד, בעל הצרכים המיוחדים, עוררו את חשדם של שני שוטרים שהוצבו במקום אשר חשבו כי מדובר במחבל שמטרתו לפגע. אחד השוטרים הכריז ברשת הקשר המשטרתית על הימצאותו של מחבל בזירה וכך החל מרדף גלוי אחריו, אליו הצטרפו בהמשך גם השוטרומפקדו, תוך כדי שהם קוראים לו בעברית וערבית לעצור ולהזדהות. איאד לא עצר והמשיך במנוסתו, ובתגובה, תוך כדי המרדף, ירה המפקד לעבר רגליו של איאד 2 כדורים מאקדחו אשר לא פגעו בו. מספר שניות לאחר מכן פנה איאד למתחם אשפה סגור בו נכחו עובד ניקיון, עובד ווקף ואישה נוספת אותה הכיר איאד היכרות מוקדמת. השוטר ומפקדו נכנסו למתחם בעקבותיו של איאד ובעודו עומד מולם, כשהוא עם גבו אל הקיר, ביצע לעברו השוטר ירי שכתוצאה ממנו נפגע איאד בבטנו התחתונה ונפל ארצה.
מיד לאחר הירי נכנסו שני השוטרים למתחם, אשר אחד מהם פנה אל איאד בערבית ושאל אותו היכן נמצא האקדח. במענה, איאד שהיה פצוע כתוצאה מהירי הראשון, התרומם מעט, הצביע לעבר האישה אותה הכיר ומלמל דבר מה. לפיכך, פנה אחד השוטרים אל אותה אישה ושאל אותה היכן נמצא האקדח והיא השיבה "איזה אקדח?". במקביל למענה שלה, ירה השוטר לעבר פלג גופו העליון אשר גרם למותו.
עורכי דינו של הלוחם מסרו: "מדובר בעיננו בהחלטה אומללה, ובטעות קשה בשיקול הדעת של מח"ש. הדבר רק מוכיח את שאמרנו מלכתחילה: דעתם של גורמי מח"ש היתה מנויה וגמורה להגיש כתב אישום כנגד החייל והשימוע היה למראית עין בלבד ומן הפה אל החוץ . ההחלטה מעידה על חוסר הבנה מוחלט של מח"ש בנוגע לאירועים מבצעיים ונתק מוחלט מהשטח".
עוד הוסיפו עורכי דינו: "מצב שבו לוחם פועל בתום לב באירוע מבצעי ומוצא עצמו על ספסל הנאשמים הוא מצב בלתי נסבל. השלכות הרוחב של החלטות שגויות כאלה יכולות להיות קשות והן ירתיעו לוחמים שיעדיפו לא לפעול ולא לחתור למגע מפחד שיעמדו לדין".
בסביבת הלוחם נשמעה בקורת חריפה גם על העובדה שמח"ש הזדרזו להודיע על הגשת כתב האישום ללוחם במקביל להודעה לתקשורת, מבלי לתת למפקדיו ולמשפחתו אפילו שהות מינימלית להתמודד עם המצב.
