accessibility-icon
share-icon
בנימין נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בנימין נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

טקס הוקרה לעובדי מערכת הבריאות: "תבוטל חובת המסכה" | צפו

מערכת C14

מערכת C14

כו סיון ה'תשפא (06.06.21)

0

like

0

dislike

ישראל מוקירה את עובדי מערכת הבריאות על הטיפול היעיל בשנת הקורונה. רה"מ נתניהו ומנכ"ל פייזר נואמים ברקע השביתה של המרכז הרפואי הדסה השובטת במחאה על העדר תקציב. הבשורה הגדולה במהלך הטקס היא כאשר שר הבריאות יולי אדלשטיין הכריז כי חובת עטיית המסכות תבוטל לגמרי ב-15 ליוני


ישראל מוקירה את עובדי מערכת הבריאות של ישראל בשנת הקורונה. לקראת סוף שנת הקורונה. רה"מ נתניהו ומנכ"ל פייזר נואמים בטקס מרגש.

 מנכ״ל פייזר אלברט בורלא בברכה מצולמת בטקס ההוקרה לאנשי מערכת הבריאות והגופים השותפים במאבק בקורונה, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין:

"במהלך הדיונים שלי עם ממשלת ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו שכנע אותי שישראל תהיה המקום האידאלי להראות לעולם מה יכול להשיג מבצע חיסונים מהיר.

אך מה שישראל השיגה בסופו של דבר עלה על כל ציפיותיי. נכון להיום, 57% מכלל האוכלוסייה של ישראל חוסנה באופן מלא. בנוסף, נתונים מישראל שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שבמהלך 120 הימים הראשונים, תכנית החיסונים של ישראל באמצעות החיסונים שלנו מנעה כ- 159,000 מקרי הדבקה, 25,000 אשפוזים בבתי חולים ו-5,500 מתים.

ברצוני לברך את ראש הממשלה, שר הבריאות, את המדענים שעבדנו עמם בישראל, קופות החולים שביצעו את חלוקת החיסונים, ואת עם ישראל כולו על הוצאה לפועל של תכנית חיסונים כל כך יעילה. המאמצים שלכם מסייעים להראות לעולם שהמדע יכול לנצח את המאבק בקורונה".

דבריו המלאים של רה"מ נתניהו במהלך הטקס: 

יש לנו עד כה למעלה משישה מליוני אזרחים שהם מחוסנים או מחלימים, אנחנו ממשיכים לחסן מהבוקר גם בני 12-16 – בשורה ענקית למדינת ישראל, פשוט ענקית.

זה מבטיח חסינות עדר רשמית. ברגע שיהיה לנו את המספר הזה, נעבור את ה-70%. אנחנו בדרך לשם. אבל אני רוצה להגיד לכם כאן ובצדק, "לא לעולם חוסן" או לא לעולם חיסון – כי הנגיף חוזר. ולכן הזמנו עוד עשרות מיליוני חיסונים ונצטרך להתחסן בעתיד הנראה לעין, כל הזמן. כנראה פעם בשנה, אנחנו נבדוק את זה.

צריך להבין דבר אחד שלא היה ברור – כשהאומות הסתכלו, ודאי אנחנו במדינת ישראל, הסתכלנו על הסכנות שהאנושות והמדינה שלנו בתוכה עומדת בפניהן, אז ברור שהאיום הגדול ביותר היה האיום של מלחמה גרעינית, לנו התווספה גם מלחמה קונבנציונלית בגלל שטחנו הקטן וריבוי האויבים נגדנו. אבל היום התווספה סכנה חדשה וזו סכנה של מגפה עולמית, שיכולה להיות לאין ערוך יותר קטלנית מהמגפה הזאת שקטלה עכשיו כמה מיליוני בני אדם. קודמתה לפני 100 שנים וחיסלה בין 40-50 מיליון בני אדם באוכלוסיית העולם שהייתה רבע ממה שהיום.

maximize-image
images-count3+
מאחורנו? ארכיון. צילום: שאטרסטוק

לכן, אין לנו שום ביטחון שהווירוסים העתידיים לא יהוו איום עצום, איום קיומי לאוכלוסיות, לכלכלות, למדינות ואנחנו חייבים להיערך לזה.

זאת אומרת, אנחנו חיים בעידן הנגיפים, במידה שנגיף הקורונה נוצר בטבע, וזה עדיין לא ברור עד הסוף, אני מקווה מאוד שהוא לא נוצר בטבע אבל כנראה שאי אפשר לדעת, זה מגדיל מאוד את הסיכויים להתפרצויות נוספות של המגפות. זאת אומרת שיש כאן מנגנון בטבע שמייצר נגיפים אלה, מוטציות וכן הלאה.

אנחנו מקיימים קשר רצוף עם מדינות וגם עם ארה"ב, דיברתי עם הנשיא ביידן על כך גם כן – לייצר מרכזים משותפים של מרכז ופיתוח לא רק של חיסוני הקורונה, אלא חיסוני העתיד מול נגיפי העתיד וגם כמובן להקים מפעל ייצור במדינת ישראל.

במהלך ימי הקורונה אנחנו פעלנו יחד בשיתוף פעולה במרחבים גדולים מאוד, בערבות הדדית ובגיוס של כל הכשרון של אנשים רבים במשבר הבריאותי הגדול ביותר שפקד את האנושות ב-100 השנים האחרונות.

מדד בלומברג קבע לפני ימים אחדים שישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם, בתוך עולם הקורונה, במקום שטוב וכדאי לחיות בו, לחיות בכלל.

אנחנו ראינו כולם את ההתגייסות האדירה ואת רוח ההתנדבות שלכם, ראש המל"ל וצוותו, ראשי מערכת הבריאות, ראשי קופות החולים, הרופאים, האחיות, מד"א, ארגוני ההצלה, מנהלי המרכזים הרפואיים, החיילים והחיילות, השוטרים והשוטרות, אנשי ונשות זרועות הביטחון, השלטון המקומי, מערך הבדיקות והחיסונים, המכון הביולוגי וכל הגופים החשובים האחרים. בעצם זה כל משרדי הממשלה וכל מיני ארגוני התנדבות, זה פשוט חבק את מדינת ישראל כולה.

maximize-image
images-count3+
תבוטל חובת המסכה. צילום: שאטרסטוק

אנחנו ראינו כולם את ההתגייסות האדירה ואת רוח ההתנדבות שלכם, ראש המל"ל וצוותו, ראשי מערכת הבריאות, ראשי קופות החולים, הרופאים, האחיות, מד"א, ארגוני ההצלה, מנהלי המרכזים הרפואיים, החיילים והחיילות, השוטרים והשוטרות, אנשי ונשות זרועות הביטחון, השלטון המקומי, מערך הבדיקות והחיסונים, המכון הביולוגי וכל הגופים החשובים האחרים. בעצם זה כל משרדי הממשלה וכל מיני ארגוני התנדבות, זה פשוט חבק את מדינת ישראל כולה.

ביקרתי הרבה מאוד פעמים בשטח, עם שרי הבריאות, הרב יעקב ליצמן ויולי אדלשטיין, משה בר סימנטוב, ועם הפרויקטורים, פרופ' רוני גמזו, ונחמן אש. ואנחנו ראינו את הצוותים הרפואיים עטופים בסרבלי הקורונה, כולל בימים החמים ביותר, ממש בכבשנים, כשהם אוחזים בידיהם של המאושפזים. ראינו את הפרמדיק הערבי ואת הפרמדיק היהודי, באותו אמבולנס חשים לעזרת החולים. ראינו את אנשי זק"א עוסקים בחסד אחרון של אמת לנפטרי הקורונה, וזה עתה הרכנו ראש לזכרם ואנחנו מחבקים את משפחותיהם.

מה שעשינו מבחינת הקצאת משאבים ואפשר לפרט על כך הרבה מאוד, גם בכלכלה אבל בראש ובראשונה אני רוצה לומר, למערכת הבריאות, משום שהדבר הזה לדעתי מוביל להתעצמות משמעותית של מערכת הבריאות לשנים קדימה.

אנחנו הוספנו סכומי עתק למערכת הזאת בשנת הקורונה, בהמשך להכפלת תקציב הבריאות יותר מפי שניים במשך העשור. זה אף פעם לא מספיק אבל פי שניים בעשור לפני הקורונה ואח"כ עשרות מיליארדים רבים. נתנו עוד מיליארדי שקלים, שידרגנו בתי חולים ומחלקות והוספנו גם מאות רבות של תקנים לרופאים ולרופאות, לאחים ולאחיות, לעובדים הפרא-רפואיים.

maximize-image
images-count3+
גם הוא נכח בטקס. מנכ"ל פייזר

יש עוד הרבה מה לעשות, זה לא נטול בעיות וחיכוכים אבל כפי שפרופ' אבי שמחון שיושב כאן ותרם רבות במאמץ יחד עם שר האוצר ואנשיו במאמץ הזה, כפי שאתה יכול להעיד נוצר חור, בכל העולם יש חור, החור הזה כתוצאה מההשקעה העצומה עדיין בתנאי ריבית נמוכה. אני לא אכנס כרגע ל"שעה קלה על כלכלה", אבל דקה אחת. המשמעות העיקרית שאנחנו צריכים לכסות את החור הזה בשתי דרכים. אחד בצמיחה מהירה וברוך השם כלכלת ישראל דוהרת מעלה והגירעון מצטמצם במהירות.

אבל הדרך השנייה זה בתעדוף, מילה שמאוד קשה לביצוע על ידי פוליטיקאים אבל אני מתגאה בה. אנחנו נצטרך לתעדף לפי העיקרון הראשון שמאיר אמרת למשבר, לא, לפי העיקרון הראשון שקיים תמיד, קודם כל מתעדפים את החיים.

זה אומר שאנחנו נצטרך לתעדף שתי מערכות, מערכת הביטחון ומערכת הבריאות וזה אומר שהם יקבלו יותר ואחרות יקבלו פחות. זו מנהיגות, רק כך, אין לנו דרך להבטיח. אלף, את הבריאות ואת החיים בלי זה, או את החיים והבריאות מול שני סוגי האיומים שהתנסינו בהם רק לאחרונה. זה מחייב לתעדף אותם בתקציבי המדינה הבאים וטוב נעשה אם כך ננהג. אני בטוח שיש בכוחנו להיות גם אחת הכלכלות שצומחות הכי מהר אחר הקורונה כי אנחנו יצאנו מזה ראשונים, ואנחנו רואים, אנחנו רואים את הזרימה.

maximize-image
images-count3+
מרגרט קינן בת ה-90 – המחוסנת הראשונה. צילום: רויטרס

אבל חשוב שנבנה גם את היסודות של מערכת בריאות שמסוגלת לא רק לתת בריאות , לתת מזור, לתת מרפא אלא גם לייצר את תעשיות העתיד, בשילוב עם בינה מלאכותית אנחנו יכולים להוביל את העלום גם בתוך הזה, הוכחנו את זה עכשיו.

ידידיי, אנחנו נוהגים להסתכל בהערצה אחורה על החלוצים הראשונים בישראל, הם נאבקו בלא הפוגה בטיפוס, בקדחת, במלריה, בדיזנטריה, הסבל שלהם היה גדול, גם האובדן והשכול, אבל הם לא ויתרו. הם המשיכו בעוז רוחם לבנות את המולדת. יחלפו שנים מהיום, יחלפו דורות ואני בטוח שגם עלינו יסתכלו בעתיד בהערכה.

במלחמת העולם השלישית, המלחמה העולמית על הבריאות והחיים נגד הקורונה, מדינת ישראל הקטנה השיגה ניצחון גדול, לכולכם מגיע תודה עצומה על כך, לכולכם, לקופות החולים. לכולם. תודה רבה לכם והמשך הצלחה, תודה רבה״.

עקבו אחרינו גם ב-Google News