אילן ווכטל בסך הכל רצה לעבור ניתוח שאיבת שומן, אבל ההליך גדע את חייו. כיצד קורה שטיפול אסתטי מסתיים במוות? ממצאי החקירה והתביעה במקרה הטרגי, הנחשפים כאן לראשונה, מעלים טענות למחדלים קשים בניתוח של אילן ז"ל, מהחמורים והקיצוניים שזכורים בתחום הרפואה הפרטית בישראל, כך נחשף הבוקר ב"ישראל היום".
תחילתה של הפרשה ב־2019, אז פנה אילן בן ה־37 למרפאה בתל אביב של רשת "פרופורציה" לטיפולים אסתטיים, שלפי פרסומיה "מסייעת לאנשים להרגיש יפים יותר". הוא סיפר על רצונו לעבור ניתוח לשאיבת שומן בגב ובבטן התחתונים, והופנה בידי הרשת למנתח פלסטי, ד"ר אריק שדה. באוקטובר באותה השנה נפגשו השניים במרפאה של "פרופורציה", אך מאחר שרשת זו אינה מפעילה חדרי ניתוח, הופנה אילן למרכז הרפואי הפרטי "מדיקל שי", שמאז החליף בעלות ושינה את שמו ל"פריימדיקל תל השומר" הסמוך לבית החולים הממשלתי שיבא.
בבוקר 20 בנובמבר באותה השנה ביצע ד"ר שדה את הניתוח – אלא שלאחר שהחלה שאיבת השומן, אילן התמוטט. הוא עבר החייאה בחדר הניתוח, הובהל באמבולנס לבית החולים בילינסון בפתח תקווה, ובחלוף כחמישה ימים נקבע מותו. על הניתוח שילם מראש לרשת "פרופורציה" כ־15 אלף שקלים, שלאחר מותו הוחזרו למשפחה.
ועדה של משרד הבריאות חקרה את המקרה הטרגי, ומשפחתו של אילן הגישה תביעת רשלנות רפואית בפרשה. ממצאי החקירה מצמררים; הם חושפים לכאורה מחדלים חמורים שאופפים את הניתוח מתחילתו עד סופו, ובהם: התעלמות הרופאים ממצבו מסכן החיים של אילן לפני הניתוח, שהיה לא דחוף ובוצע ללא כל צורך רפואי; אישור הניתוח הפרטי ללא בדיקה מספקת של מצב החולה; איסור לבצע את הניתוח במרכז פרטי, אלא רק בבית חולים גדול שערוך לטפל בסיבוכים; שורת כשלים ושאלות על תפעול חדר הניתוח במרכז הרפואי הפרטי; ולבסוף – הסתרה מודעת של האירוע החריג ממשרד הבריאות, עד לרגע מותו של החולה.
לפי דו"ח הבדיקה של משרד הבריאות, אילן – שהיה "מודע מאוד להופעתו החיצונית ולדימוי העצמי שלו" – סבל משורה של מחלות ותסמונות עוד לפני הניתוח, וקיבל טיפולים נגדן. בין השאר סבל מסוכרת נעורים שלא תמיד היתה מאוזנת, מהתקפי אפילפסיה ומשיתוק של חלק ממיתרי הקול. אלא שבחקירה התגלה כי האישור לביצוע הניתוח ניתן תוך התעלמות ממצבו הרפואי של אילן: הרופא המרדים במרכז הרפואי הפרטי בדק אותו אך ורק בבוקר הניתוח, וקבע – באופן שגוי – כי מצבו מאפשר ניתוח במרכז רפואי פרטי. אך מצבו הייחודי של אילן חייב ניתוח בבית חולים גדול בלבד, וגם זאת – רק לאחר איזון רמות הסוכר בגופו.
הוועדה קבעה עוד כי במקרה של ניתוח לא דחוף, שאין לו הצדקה רפואית והוא קוסמטי בלבד, "בטיחות המטופל חייבת לעמוד בראש השיקולים של המנתח ושל המרדים". אלא שהוועדה גילתה כי הרופא המנתח ומנהל ההרדמה במרכז הרפואי הפרטי לא נחשפו למידע הרפואי המלא של אילן. התוצאה: הוא נכנס לניתוח בלי שרופאיו יהיו מודעים לסוכרת הלא מאוזנת שלו – שעלולה לגרום למוות פתאומי בניתוח – וכן לליקויי בריאות נוספים, שהיו עלולים לגרום לבעיות בהנשמה ובהתקנת העירויים לצורך ההרדמה.
