מי היא המושבה הראשונה?
שאלת השאלות, שכנראה מעסיקה את רובכם ביום-יום, היא: "מי היא אם המושבות" – המושבה הראשונה?", אז אם עד עכשיו זה העסיק אתכם 60% מהיום, עכשיו אנחנו נוסיף עוד קצת.
חלקכם בוודאי עונים לעצמכם, ברור שזו פתח תקווה כי בבוקר לח בשנת תרל"ח וכו', וחלקכם, עונים "גיא אוני" – הגרסה הראשונית של ראש פינה (וכן כן, גם ספר של שולמית לפיד), שתיהן ב-1878.
אלא שכבר מספר שנים לפני כן, ב-1872, קמה מושבה פחות מוכרת אשר נושאת את השם "מי מרום". מי שהקימו אותה היו האחים למשפחת עבו הצפתית. קצת לפני הקמתה התנהל תהליך רישום קרקעות באימפריה העותמאנית ובארץ ישראל בפרט.
כחלק מהעניין, גם השבטים הבדואיים אשר ישבו בעמק החולה, נדרשו לרשום את הקרקעות שהיו תחת ידיהם עד אותו זמן ללא קושאנים (אישורים על בעלות על הקרקע) מתוקף חזקה של הרבה שנים. בקרב השבטים בעלי הרוח הנוודית, היה חשש לגבי רישום רשמי, שעלול להביא עליהם תשלום מיסים וכו', וגם חשש שהדבר יגזור גיוס לצבא האימפריה.
בכדי לפתור את הבעייה הם פנו אל משפחת עבו שהייתה ידועה כרוכשת קרקעות, והציעו להם להכנס איתם בשותפות בקרקע וזו תירשם על שם העבויים. וכך, רכשו האחים עבו כ-6000 דונם מהשבטים הבדואיים ורשמו אותם על שמם.
על השטחים האלו, בני משפחת עבו הקימו מושבה קטנטנה בשם "מי מרום" שעיקרה היו שטחים חקלאיים, ועליה התיישבו שני אחים – (באי כח משפחת עבו) שלמה ושאול מזרחי מצפת.
את האחים הללו, יפגשו כעבור 11 שנים ראשוני חברת "נחלת שדה וכרם" שיחליטו לרכוש את הקרקעות ממשפחת עבו, ולהקים שם מושבה יותר גדולה, שתקבל את השם "יסוד המעלה", אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.
אגב, היו עוד כמה התיישבויות גם לפני כן, אבל גם עליהן נרחיב כבר בפעמים אחרות.
