הזמן שנותר – עד חצות: צוותי המשא ומתן של מפלגות ממשלת בנט-לפיד המשיכו לדון גם הלילה (בין שלישי לרביעי) בפערים האחרונים שנותרו בין המפלגות להקמת הקואליציה הבאה. במקביל הבוקר (ד') ב-11 החלה ההצבעה במליאת הכנסת לנשיא/ת המדינה הבא/ה: יצחק (בוז'י) הרצוג.
תוך כדי תהליך הבחירות לנשיאות, נצפו לפיד וגנץ מסתודדים, כמו כן, במרחק קצר מהם, עמדו בנט ושקד והתלחששו גם כן. בהמשך נראה בנט מדבר עם לפיד ומרב מיכאלי.



האוזר: "שחר של יום חדש"
כידוע, המנדט של יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, יסתיים בחצות הלילה היום (ד'), ועד אז עליו להצהיר בפני הנשיא ראובן ריבלין כי "עלה בידו" להקים ממשלה. המו"מ נמשך עד לשעות הבוקר ועל פי דיווחים שונים הצדדים הגיעו להסכמות ברוב הסוגיות המהותיות. סמוך לשעה 05:30 לפנות בוקר העלה צבי האוזר מתקווה חדשה פוסט לפייסבוק שבו כתב: "שחר של יום חדש".
המחלוקת העיקרית שנותרה לא פתורה היא הייצוג בוועדה למינוי שופטים: איילת שקד מימינה או מרב מיכאלי יו"ר העבודה. שקד, שמיועדת להיות שרת הפנים, מתעקשת על מקומה בוועדה. כמו כן, בתקווה חדשה מנסים להחזיר את משרד התקשורת לשר לשעבר יועז הנדל.
הסכמות בין כחול לבן ליש עתיד
במהלך הלילה סיכמו כחול לבן ויש עתיד על הסכם קואליציוני להקמת ממשלת אחדות בין המפלגות הושגה הסכמה מלאה על עיקרם של קווי היסוד של הממשלה. בנוסף, סוכמו נושאים מרכזיים לקידום וחיזוק הדמוקרטיה והחברה הישראלית.
יו״ר כחול לבן בני גנץ נתן את הסכמתו ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד להודיע לנשיא ש״עלה בידו״ להרכיב ממשלה.

ביטול חוק קמיניץ ויו"ר ועדת הפנים
יו"ר רע"ם מנסור עבאס הציג רשימת דרישות משלו והצהיר מחוץ לחדר המשא ומתן: "אהיה חלק מהקואליציה. הכיוון נכון אבל אי אפשר להגיד שנסגר עד שנסגר". נציגי רע"ם דורשים סמכויות נרחבות במשרד הפנים לטובת הרשויות הערביות. שקד, שמיועדת לכהן כשרת הפנים, לא נותנת את הסכמתה לכך.
חלק מההסכם שככל הנראה ייחתם עם רע"ם כולל את מינוי עבאס ליו"ר ועדת הפנים ועל תוכנית כלכלית לעשור למגזר הערבי שתתוקצב ב-30 מיליארד שקל. דרישת רע"ם נוספת היא הכרה ב-14 יישובים בדואיים בנגב. באגף הימני בבקואליציית בנט-לפיד מוכנים להכיר בשלושה יישובים שנתניהו כבר הכיר בהם.
בנוסף, יו"ר רע"ם דורש את ביטול או הקפאת חוק קמיניץ.

לפיד ישאף להצהיר שעלה בידו לנשיא לכל המאוחר עד 11:00 בבוקר, כדי למנוע מיו"ר הכנסת יריב לוין לעכב את אישור הממשלה. אם כך יקרה, לוין יוכל להודיע על הקמת הממשלה החדשה כבר הבוקר וההשבעה תתקיים ברביעי הבא. אם יודיע אחרי נעילת ישיבת הכנסת, ההשבעה עשויה להיות רק ביום שני שלאחר מכן.
בימין ממשיכים להילחם
בעבר השני, מפלגות גוש הימין משיכות להילחם כל העת בנסיונות אחרונים למנוע את הקמת ממשלת לפיד-בנט. אמש, לקראת חצות, פירסם הרב חיים דרוקמן מסר נוקב ולא מתפשר נגד הממשלה המסתמנת: "יש אפשרות לשנות את המציאות שאמורה להיות לא טובה. כל מי שיכול לפעול למען שינוי יבורך. חייבים לפעול ובפירוש הדברים ניתנים לשינוי זה לא מאוחר מידיי. בהחלט אפשרי. אנא נתגייס כולנו כדי שתקום ממשלה טובה לישראל".
הבוקר, על רקע דיווחים של סיכום בין שר הביטחון גנץ לנשיא האמריקאי ביידן של הקפאת בנייה בהתיישבות, תקף יו"ר הקואליציה מיקי זוהר את חברי ימינה: "תגידו ״תודה״ לחברי ימינה על ״הישג מרשים״ נוסף שהם מביאים בהקמת ממשלת השמאל הזו".
המידע שזורם מצביע על סיכום בין שר הביטחון המיועד גנץ לבין ממשל ביידן על הקפאה מוחלטת בהתיישבות.
תגידו ״תודה״ לחברי ימינה על ״הישג מרשים״ נוסף שהם מביאים בהקמת ממשלת השמאל הזו.@naftalibennett @Ayelet__Shaked @MatanKahana @iditsilman @orbach131 @AbirKara2
— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) June 2, 2021
בחירת נשיא/ה
המועמדים לנשיאות המדינה הם מרים פרץ ויצחק (בוז'י) הרצוג. הרצוג נהנה מניסיון פוליטי והיכרות עם חברי הכנסת, פרץ אהובה מאוד בציבור ועשויה להיות האישה הראשונה בתפקיד הנשיאות. היום (ד') 120 חברי כנסת יכריעו ויבחרו בין פרץ להרצוג. לפני כשבועיים יצא לדרך המרוץ לנשיאות כאשר הרצוג ופרץ הכריזו על מועמדותם לתפקיד.


את נשיא המדינה בוחרים על פי חוק יסוד: הנשיא. 120 חברי כנסת מאחורי פרגוד ובאופן שאיש לא יוכל לדעת מה הייתה בחירתם. המשמעת הקואליציונית במקרים שכאלה כמו גם המשמעת הסיעתית היא חסרת חשיבות מאחר וההצבעה, כאמור, היא חשאית.
להצבעה על תפקיד הנשיא בסיבוב הראשון נדרש רוב של 61 חברי כנסת לצורך הכרעה. אם אין תמיכה של 61 חברי כנסת בסיבוב הראשון מתקיים סיבוב שני שבו רוב רגיל מספיק על מנת לנצח. בתום סבב ההצבעה במליאה, הרכב אשר כולל את יו"ר הכנסת ונציגי המפלגות סופר את הקולות בלשכת היו"ר ובסיום הספירה נמסרת ההודעה הרשמית למליאה.
