עגלת ממשלת השמאל בתמיכת תומכי טרור יצאה לדרך ואין איך לעצור אותה.
6 ימים למנדט לפיד והמשחק הפוליטי שימינה משחקת מביך כמו משחק של הצגת סיום בגן חובה.
בכירי המפלגה משקרים במצח נחושה לעיתונאים מאחורי הקלעים שלכאורה אין מגעים עם לפיד והם מתאמצים להקים ממשלת ימין, בעוד הלכה למעשה הכל סגור הרמטית עם לפיד ומפלגות השמאל בכדי להכריז על הקמת ממשלה כבר בשבוע הבא.
הנאום של בנט עם דמעות התנין כנראה נכתב ברגעים אלו, משפטים כגון ״זה לא יום שמח ולא כך דמיינתי את הרגע הזה״ ישתרבבו בו כמו גם ״אעשה הכל בכדי להישאר נאמן לערכיי ועמדו לי עליהם גדלתי וחונכתי״.
אליו תצטרף גם שקד כאשר תכריז אף היא כי נתניהו וסמוטריץ הם האשמים ולא היא וחבריה החדשים לממשלת הסיוט.
1+כאשר משוחחים עם חברי כנסת בימינה בימים האחרונים ניתן לחזות בתופעת טבע פלאית, אנשים ונשים שגדלו בציונות הדתית, גדלו בזירות הימין השורשי כאשר תורת עם וארץ יראת נר לרגליהם, מנסים לשכנע ב-4 עיינים שממשלה על שמאל קיצוני תוך קבלת תמיכה לה ממנחמי משפחות מחבלים היא צו השעה, ועדיפה על מערכת בחירות נוספת.
אותם ח״כים זועקים שהם הבטיחו לבוחריהם שלא יילכו לבחירות חמישיות, תוך התעלמות מוחלטת מכך שבמקביל הם מפרים לפחות 5 הבטחות בחירות לאותם בוחרים ברגל גסה.
״נכון שנפתלי חתם, אבל ביבי לא החזיר חתימה על המסמך״ יוצא מפיותיהם תוך הבטחה שאחרי שבנט יישב בכיסא ראש הממשלה הכל יראה אחרת, כי אותן בנט הבטיח להם שהמהלך יביא אותם ל-20 מנדטים ולא להתרסקות אל מתחת לאחוז החסימה, אותו בנט ״שלא אצה לו הדרך להיות רה״מ״ עם 10 מנדטים אבל עם 6 ממש כן.
1+הדבר המעניין יותר בסיפור ההזוי של הקמת הממשלה הבאה, הוא ההתעלמות של בנט וחברי ימינה מהאמירות והתדרוכים של מפלגות השמאל השותפות העתידיות שלהם שפעם אחר פעם אומרות לכל המבקש לשמוע, ״בכדי להזיז את ביבי אנחנו חייבים את בנט. ברגע שנזיז את ביבי, נזיז את בנט״.
ובמילים אחרות, ברור שהולכים לבחירות חמישיות, רק בוא נעשה את זה אחרי שהעפנו את ביבי מהשלטון.
לצד בשורת האיוב שממשלת השמאל היא עובדה כמעט מוגמרת, ניתן לשאוב מעט אופטימיות מהעובדה המוגמרת יותר שבממשלת אבדון הזאת תחזיק לכל היותר מספר שבועות, לאור העובדה שהיא ממשלת מיעוט שנסמכת על 4 מנדטים של תומכי טרור, שגם הם וגם כל חבר כנסת אחר יכול להחליט בכל יום שהוא לא לוקח חלק יותר בקרקס האבסורד ובכך אין יותר 61 אצבעות בעד מה שיוביל לפירוקה.
כעת עם כל הכאב לאנשי הימין שלא אבדה דרכם נותר לקוות ולצפות לישיבות ממשלה בהן בצד אחד יושב אביגדור ליברמן ובצד השני תמר זנדברג, להכין את הפופקורן והממחטות ולבכות מעצב עמוק וקומדיה טראגית – בד בבד.
