בעידן של אי וודאות ביולוגי ואקולוגי, מתחזק מעמדה העולמי של האמוניה כחומר גלם חיוני לקיום החיים והבטחת הביטחון התזונתי של אוכלוסיית העולם.
התפרצות נגיף הקורונה הזכירה לנו כי אנו חיים בתקופה של אי וודאות, היא גרמה למיליארדי אנשים בעולם לאבד את פרנסתם, להסתגר בבתים ולחשוש מפני התרוקנות אפשרית של מדפי המזון בסופר. כשהנגיף התפרץ בארץ ליוו את מהדורות החדשות תמונות של הסתערות הציבור על מרכזי המזון ומדפי הסופרים הפכו לנקודת שידור מבוקשת. בלב הציבור ניטע החשש שאנו עלולים להיוותר ללא אספקת מזון. אם לא די בכך, בשנים האחרונות אנו חווים יותר ויותר את תוצאות תהליך ההתחממות הגלובאלית, המובילה לשינויים קיצוניים במזג האוויר ולאסונות טבע המתרחשים בעוצמה ובתכיפות הולכת וגדלה. על רקע אי הוודאות והחששות ההישרדותיים של כולנו, מתחדדת חשיבות הבטחתו של הבטחון התזונתי של אוכלוסיית העולם באמצעות הגדלת האינטנסיביות של היצור החקלאי. הגדלה זו יכולה להתאפשר בראש ובראשונה על ידי שימוש בדשנים מתקדמים בהם האמוניה משמשת מרכיב מרכזי.
חשוב לציין שאמוניה היא אחד החומרים הנפוצים בעולם, והיא מצויה בצורתה הטבעית בכל יצור חי. השימוש העיקרי באמוניה כיום הוא לצורך ייצור דשנים חקלאיים המשמשים להזנת מגוון רחב של גידולים חקלאיים שתנובתם משמשת להזנה של מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
עד כמה ייצור האמוניה משמעותי לצורך קיום החיים כפי שאנחנו מכירים אותם, אפשר ללמוד מהנתון הבא: עפ"י הערכות ומחקרים שונים, ביניהם מחקר שפורסם במגזין Nature Geoscience (ספט' 2008), ללא ייצור מסחרי של אמוניה, 3-3.5 מיליארד איש (קרוב לחצי מאוכלוסיית העולם) לא היו יכולים להתקיים. זאת בשל אי היכולת של הגידולים החקלאיים המסורתיים, המבוססים על דישון אורגני, להדביק את קצב יצור המזון הנדרש לתמיכה בגידול החד באוכלוסיית העולם (אוכלוסייה שמנתה בשנת 1900, 1.65 מיליארד בני אדם ומונה כיום 7.7 מיליארד!). המעבר לשימוש בדשנים אנאורגניים חנקניים, בעיקר בעקבות המצאת תהליך הבר-בוש (Haber–Bosch process) לקיבוע חנקן מהאוויר ויצור אמוניה, אפשר מאז תחילת המאה שעברה את הגדלת התנובה החקלאית במאות אחוזים.
כל הגידולים החקלאיים שאנו מכירים זקוקים לחנקן לגדילה מיטבית ולהנבה של יבולים משמעותיים ואיכותיים. במסגרת מחזור החיים הרגיל של הטבע, הצמחים גדלים ועם סיום מחזור הגידול וההנבה, חלקי הצמח שנותרו מתפרקים בהדרגה בקרקע ומשחררים את החנקן שבהם אל הסביבה. חלק מהחנקן האורגני שחוזר אל הקרקע משמש את הצמחים במחזור הגידול הבא וחלקו האחר אובד. אך כמות החנקן שחוזרת אל הקרקע הינה קטנה מאוד ומספקת רק מעט מכמות החנקן הנדרשת לגידול העוקב, עובדה זו מצריכה אספקת חנקן רציפה מדשנים חנקניים אנאורגניים, ממש כמו "תוספי מזון", בהם האמוניה משמשת מרכיב עיקרי ומרכזי.
נוכח חשיבותה ונחיצותה, הפכה האמוניה בעיני רבים, לאחת ההמצאות החשובות של המאה העשרים. על תהליך יצור האמוניה אף זכו הבר ובוש בפרס נובל. בזכות הייצור המסחרי שלה, ניתן כיום לגדל הרבה יותר תוצרת חקלאית בתא שטח נתון ובלעדיה, אוכלוסיית העולם הגדלה הייתה עלולה להיקלע לרעב עולמי. כל זאת מבלי שהתחלנו לדבר על שימושים נוספים של האמוניה לצורך ייצור ביגוד, תרופות, חומרי ניקוי, תוצרי טיפוח ועוד.
לא פחות חשוב, לאורך העשורים האחרונים, מאז שנחתמה בשנת 1989 אמנת מונטריאול לשמירה על שכבת האוזון, נוקטים ברחבי העולם שורה של צעדים לצורך צמצום פליטת גזי החממה. כחלק מפעולות אלו, הולך וגובר השימוש באמוניה כאמצעי לשמירה על איכות הסביבה. מתוך הכרה בתרומה של האמוניה לצמצום פליטת גזי החממה פרסם לאחרונה בית הנבחרים האמריקאי מסמך אשר מגדיר את האמוניה כדלק דל פחמן ואף רשות הספנות העולמית הורתה על הגברת השימוש באמוניה כדלק דל פחמן לספנות.
במיוחד בתקופה רוויית חוסר וודאות שבה גובר החשש ממחסור, הולכת ומתחדדת תרומתה של האמוניה להזנת מיליארדי אנשים ברחבי העולם. לנוכח חיוניות האמוניה לקיום החיים ולשמירה על איכות הסביבה, היקפי שימוש באמוניה בישראל ובעולם צפויים להמשיך לגדול.
