אל 120 החברים בכנסת ישראל נשלחו היום (ב') מכתבי פיטורים – זאת מטעם התנועה למשילות ודמוקרטיה. המכתב, לו כמובן אין כל תוקף כזה או אחר, מגיע בעקבות החלטת בית המשפט העליון אתמול בעתירה כנגד 'פשרת האוזר' שקבעה כי לא כל חוק שכותרתו 'חוק יסוד' יוכל להיחשב ככזה וכי ככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה – הוא צפוי להתבטל ע"י בית המשפט.
"שלחנו כעת מכתבי פיטורין לכל אחד ואחת מ-120 חברי הכנסת. על מכתב הפיטורין המדומה, חתומה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, אשר בפסק הדין שלה אתמול ב׳פשרת האוזר׳, למעשה ייתרה את עבודת המחוקקים בכנסת ישראל. רצינו להמחיש לח״כים בצורה הברורה ביותר, מה משמעות הפסיקה שניתנה אתמול" נמסר מהתנועה למשילות ודמוקרטיה בהודעה על מכתבי הפיטורים לחברי הכנסת.
כזכור בג"ץ קבע כי התיקון לחוק-יסוד: הכנסת שהגדיל את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקלים – וזאת בין היתר, לצורך חלוקת כספים קואליציוניים וכספי תמיכות – מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת .
בית המשפט קבע כי על מנת שדבר חקיקה יהווה פרק בחוקה לא די בכך שיישא את הכותרת "חוק יסוד", אלא עליו לקיים מאפיינים מסוימים של חוקה שלדעת רוב שופטי ההרכב אינם מתקיימים במקרה זה.
דרמה: בג"ץ בביקורת על חוק היסוד – שימוש לרעה בסמכות הכנסת
עם זאת, נוכח העובדה ששנת התקציב 2020 הסתיימה והרוב המוחלט של התוספת הכספית חולק, בית המשפט הסתפק בהוצאת "התראת בטלות", שמשמעותה היא שככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה – הוא צפוי להתבטל.
מנגד דעת המיעוט, של השופטים סולברג מינץ ואלרון, סברה כי אין מקום לקיים דיון תאורטי – שנִזקו עולה על תועלתו – בהוראת-השעה שעברה מן העולם. "אין הצדקה למתן סעד בנוגע לאושיות המשטר החוקתי, ולהתערב באופן תקדימי בחקיקת-יסוד".
לגישת שופטי המיעוט, ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד מעוררת שאלות יסודיות במישור הסמכות, והפעלת הביקורת השיפוטית במקרה זה עלולה להתפרש כ-"שימוש שלא לטובה" בסמכות זו.
"אל לו לבית המשפט להיכנס לזירה הפוליטית ולקבוע הסדרים חוקתיים המצויים באחריות נבחרי הציבור החבים דין וחשבון לבוחריהם. הבטחת אמון הציבור בשפיטה היא צו השעה, ואין מקום להשיג את גבולה של הכנסת כרשות מכוננת".
