הפסקת האש שנכנסה לתוקף בשעה 02:00 בלילה גררה תגובות נגד רבות וקשות מצד אזרחי ישראל. בין המתנגדים נמנה היום (ו') גם היוצר דוד ד'אור, שאפילו כתב שיר על המצב הביטחוני. כעת הוא יוצא בחריפות נגד מקבלי ההחלטות ומצהיר כי "במבצע הבא, ובטוח שיהיה כזה, אל תצפו שנתמוך בכם אוטומטית, המחיר יקר מדי רק בשביל כיפוף ידיים".
כך כתב:
"בפעם הבאה כשתרצו לצאת למלחמה בלי לרצות לנצח, הואילו בטובכם לעדכן את העם האומלל שלנו, שנדע לא לתמוך בכם. התעוררתי הבוקר להפסקת אש עצובה במיוחד, לא הבנתי מה קרה כאן, למה בכלל יצאנו למבצע הזה? מה רצינו להשיג? הרי במשך שנים ידעתם על כל מנהרה שהחמאס בונה, על כל טיל שהם מוסיפים לארסנל המוות שלהם, יכולתם להשמיד אותם בזמן אמת ובכל זאת העדפתם שלא להגיב".
"במשך שנים רבות ערי הדרום מופגזות, ילדים גדלים למציאות איומה, דורות של קורבנות ונפשות פצועות ולא ממש הגבתם. אולם אז, ירו טיל על ירושלים. דבר נוראי כשלעצמו – אך דם של ילד מאשקלון או מירוחם אינו שונה מדם של ילד ירושלמי. האמנתי בכל ליבי שיצאתם למבצע הזה כדי למגר את תופעת הטילים משורשה. לא רק כי ירו על ירושלים, אלא כי יורים טילים כבר שנים, בכל הארץ וצריך להכריע את החמאס אחת ולתמיד. צריך לגרום לו לחדול באופן סופי ממעשי הפשע שלו".
"אתם אלה שלא הפסקתם לומר לנו שמדובר בגוף קיקיוני שניתן להרוס בקלות. להזכירכם, הגוף הקיקיוני הזה, ירה טילים במשך כל ימי המבצע ללא הפוגה. טילים, שרק ניסים גלויים גרמו להם לא לפגוע יותר מכפי שפגעו. בשעות האחרונות לפני הפסקת האש, נורתה אש מאסיבית לעבר יישובי הדרום. אתם צפיתם בזה והחלטתם משום מה, שלא לירות חזרה. שלא לנסות למגר אותם .למרות שמטוסינו חגו מעל וראו הכל, למה?".
"תושבי הדרום הפכו בעצם לשפני ניסיון. בוא נראה מה יקרה, אם רק כמה יפגעו פגיעה קלה עד בינונית – לא נגיב. אם תהיה פגיעה רצינית חלילה – אז נגיב, וגם אז, לא כדי למגר את התופעה, רק להפחיד קצת. סיפרתם לנו שאנחנו חזקים, גדולים, מנצחים. אבל תנו לי להפתיע אתכם – אף אחד מאיתנו לא מרגיש היום חזק ומנצח. להפך, רובנו מרגישים מובסים".
"נפלתם לרשת המתוחכמת שטווה לכם הארגון הקיקיוני הזה בעיניכם כמו טרף קל. הוא רצה להבעיר את השטח מבפנים ומבחוץ, ולהוסיף לזה מראה נוראי של מוות ילדים ועיי חורבות, כדי לאחד את העם הערבי ודעת העולם – וראו זה פלא, הוא ממש הצליח".
"מבחינת החמאס בניינים הרוסים וכמה מתים, לא באמת מערערים אותו או מוציאים אותו משיווי משקל, לא ידעתם את זה? באמת האמנתם שהריסת 14 מבנים וחלקי מנהרה ארוכה ככל שתהיה, תכריע את החמאס? ברור שלא. כבר היום הגיעו המשאיות הראשונות באדיבותנו הרבה, כדי לבנות אותם מחדש. אז מה באמת רציתם? למה יצאתם למבצע הזה? מה הפעם גרם לכם להבין שזה הזמן הנכון, להכניס מדינה שלמה למקלטים?".
"מה גרם לכם לחשוב שילד בן 5 שנרצח בביתו בתוך הממ"ד, אנשים שנהרגו בעבודתם, לינצ'ים באזרחים שרק עברו ברחוב, שריפת בתי כנסת, שריפת מכוניות, שריפת בתים, שנאה, התלהמות, פחד ללכת ברחובות הערים, עסקים סגורים וכאוס בלתי נסבל, הם מחיר סביר למבצע אליו אתם יוצאים, שלא כדי לנצח? איך אתם מסוגלים להמשיך ולתפקד בידיעה שמדינה שלמה, שתמכה בכם בכל הכוח (סקרים הראו אחוזי תמיכה גבוהים מאי פעם במבצע) – מוצאת עצמה היום מבולבלת, מובסת ופצועה?".
"איך לא דיברתם על השבויים שלנו שעדיין נמצאים שם, גם בסוף המבצע המוזר הזה? זהו תמיד תנאי מרכזי להפסקת אש. שברתם לנו את אחד המיתוסים הגדולים במדינה, מיתוס שבזכותו יצאו בנינו לקרב, בידיעה ברורה, שאם חלילה קורה אסון, המדינה תעשה הכל כדי להשיבם הביתה".
"הואילו בטובכם לומר לנו, מנהיגנו היקרים מימין ומשמאל, מה עושים עכשיו עם זרע הפורענות שנשתל ברחובות הארץ ובעולם כולו? איך חוזרים לשגרה כשאדם מפחד משכנו? במבצע הבא, ובטוח שיהיה כזה, אל תצפו שנתמוך בכם אוטומטית, המחיר יקר מדי רק בשביל כיפוף ידיים. חתיכת דייסה בישלתם וכולנו נאלצים לאכול ממנה. שיהיה בתיאבון".
