"אז מה לעזאזל עובר על תקשורת?!?"
שאלה ששאלתי את עצמי לא מעט בתקופה האחרונה לנוכח ניסיונות חוזרים ונשנים לספק שלל תירוצים למשבר העמוק מול האוכלוסייה הערבית בישראל תוך כדי מסגור מציאות של "סימטריה". כאילו יש למטבע שני צדדים שווים ו"אנחנו לא פחות גרועים מהם".
לנוכח המציאות והעובדות שבשטח, זה הרי רחוק מלהיות נכון והתגובות כלפי שבירת קש הגמל אצל עמית סגל במהדורת חדשות 12 שטען כי "אין סמטריה בין הצדדים" הראו שהרוב הגדול איתו, מודע לדבר הזה ולא לא נופל בבלוף.
על כן עולה מכאן השאלה הגדולה: איך התקשורת כל כך מנותקת מהמציאות? מדוע היא מנסה לשנות אותה ולהכניס אותה למסגורים שהם פשוט חוטאים לאמת ולאתיקה??
התשובה לכך טמונה בפילוסופיה ובהשקפת העולם של הרוב המוחלט כמעט בערוצי המיינסטרים. (אגב מי שיושב בפאנלים הם רק חלק אחד מתוך חברת חדשות גדולה).
העניין הוא כזה: המיינסטרים התקשורתי ברובו מאמין בערכים פרוגרסיביים אוניברסליים בעלי שורשים פוסט מודרניסטים\נאו מרקסיסטים (זהו מבטיח שאני מפסיק עם המילים המפוצצות). בגדול גדול מה זה אומר?
זה אומר שהם (עפ"י ערכי השמאל הפרוגרסיבי) דוחים את עניין הלאומיות, ההשתייכות ה"שבטית", המסורת וכדומה; ומנגד מאמינים בערכים אוניברסליים שיותר מזכירים מודל של מדינת כל אזרחיה מאשר מדינת לאום. (בגלל זה יש משבר עמוק בתוך השמאל הישראלי כי מצד אחד הוא ציוני ואילו מצד שני נוטה יותר ויותר לערכי הפרוגרס האמריקאים אבל זה כבר ליום אחר).
הם שואבים את המוסר שלהם כתוצאה מקידושם של אוכלוסיות מיעוט במדינה אותם הם תופסים כ"מדוכאים" שהם כאמור הציבור הערבי והפלסטינים. התזה למעשה אומרת שככל שאני יותר מזדהה עם "המדוכא" ככה אני יותר מוסרי. לא משנה להם העובדה שאותו "מדוכא" מתנהג כמו חיה רצחנית משוועת לטרף, שהוא מבצע לינצ'ים, שורף בתי כנסת, יורה באש חיה, רוגם באבנים, חוגג כשנופלים טילים, שמנהיגיו מסיתים ומעודדים את האלימות ושהרוב הדומם והמתון בקרבו שותק לנוכח הפרעות הללו. מבחינתם זה לא מעניין, כל עוד הוא תחת הקטגוריה של המדוכא שהעובדות לא משנות.
בנוסף, בגלל שהם מאמינים בערכים אוניברסליים הם יהיו חייבים לחפש את הסימטריה. הם יהיו חייבים לשכנע עצמם שכולנו אותו הדבר. דוגמה לכך היא אופן סיקור הלינץ' המזעזע בבת ים על אף שהיה מקרה בודד אל מול עשרות מקרי פרעות של ערבים ביהודים ולמרות שגונה תחת כל עץ רענן ע"י כל נבחר ציבור וכמעט כל אדם בישראל זה לא שינה להם דבר.
לשיטתם, קומץ יהודים עשו לינץ' = אנחנו אותו הדבר.
"הנה הסימטריה" , "יש קיצוניים בשני הצדדים במידות שוות" שמעל לכל נמצאת תפיסת "האנחנו חזקים והערבי הוא חלש " על כן גם במעשיו רוב האשמה היא עלינו.
אגב, עוד נקודה ששווה לציין היא שבגלל שכל תפיסת עולמם מבוססת על תשתית מרקסיסטית כל מאבק של "מדוכא" ב"מדכא" הוא נכון ויש לו הצדקה ואם מישהו אשם בסיפור זה אך ורק החזק משמע אנחנו.
וזו התמצית של התמצית בעניין הזה. השתדלתי לתת את הנקודות העיקריות כי אם אכתוב על הכל זה יהיה באורך של סמינריון.
