שכונת שמעון הצדיק בירושלים עלתה בשבוע שעבר לכותרות עקב הפרעות והתקיפות שנערכו בה על ידי תושבים ערביים כנגד כוחות המשטרה ותושבים יהודיים. לפני שנצלול לאקטואליה עכשיות, יצאנו לנבור מעט בהיסטוריה של השכונה העתיקה ולבדוק על שם מי קרויה השכונה, מי הוא שמעון הצדיק ולמה השכונה נקראת על שמו, וכן מה עוד אנחנו ידעים על התיישבות יהודית בשכונה המפולגת.
מי היה שמעון הצדיק?
שמעון הצדיק מיוחס למשפחתו של יהושע בן יהוצדק, הכהן הגדול בימי שיבת ציון, ממשפחת בית צדוק. שמעון הצדיק היה דור שמיני ליהושע בן יהוצדק. לפי חז"ל, שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. ראשון לחכמים שנזכרו בשמם במשנה, ורבו של אנטיגנוס איש סוכו, בפתחה של תקופת הזוגות. הרמב"ם, בהקדמתו לספרו "משנה תורה", כתב ששמעון הצדיק היה תלמידו של עזרא הסופר, והיה כהן גדול אחריו.
שמעון הצדיק מוכר מהמשנה המפורסמת במסכת אבות, המציינת את שמו ואת אימרתו: "שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלשה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים".
על פי מסורת יהודית מימי הביניים, שמעון הצדיק נקבר במערה בירושלים, שנמצאת כיום בפאתי שכונת שמעון הצדיק, בצפונה של העיר העתיקה. המקום נקנה על ידי הראשון-לציון הרב אברהם אשכנזי בשנת ה'תרל"ו (1876). בראשית המאה ה-20 נהגו יהודי ירושלים לפקוד את מערת שמעון הצדיק בל"ג בעומר, מכיוון שהגישה לקבר רבי שמעון בר יוחאי הייתה קשה מדי מפאת המרחק הרב מירושלים למירון.
קצת הסטוריה
שכונת שמעון הצדיק היא שכונה בצפון ירושלים הסמוכה למערת שמעון הצדיק (על שמה היא נקראת) ולשכונת נחלת שמעון. השכונה הוקמה בשנת 1890, ונעזבה מיהודים במהלך מלחמת העצמאות. בתחילת שנות האלפיים, לאחר מאבק משפטי ממושך, התיישבו באזור, שנמצא בשולי השכונה הערבית שייח' ג'ראח, תושבים יהודים.
מערת שמעון הצדיק וסביבותיה נרכשה על ידי "ועד העדה הספרדית בירושלים" ו"כנסת ישראל" בשנת 1875. לצורך הקמת שכונת מגורים, חולקה החלקה שנקנתה ושטח השכונה עבר לבעלות הוועד הספרדי. בשנת 1890 בנתה העדה הספרדית בצפון האתר, במדרון מעל הקבר המיוחס לשמעון הצדיק, שישה בתים למעוטי יכולת שכונו "בתי הקדש שמעון הצדיק". בסמוך להם נבנו בהמשך בתים של אנשים פרטיים. יתרת השטח הוחכרה לעיבוד חקלאי ולמסיק זיתים. בשנת 1916 התגוררו בשכונה 13 משפחות המונות 45 נפשות.
הכל היה טוב עד למלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות סבלו תושבי השכונה מהתקפות מצד שכונת שייח' ג'ראח. ב-7 בינואר 1948 נרצחו שלושה יהודים ואחרים נפצעו מיריות של הכנופיות הערביות. בג' באדר ב' ה'תש"ח 1948 פקדו הבריטים על תושבי שכונות "שמעון הצדיק" ו"נחלת שמעון" לעזוב במהירות את בתיהם מתוך דאגה לחייהם.
במלחמת ששת הימים נכבשה השכונה מחדש על ידי ישראל והשכונה סופחה שוב למדינה והפכה לחק משטחה המוניציפלי של ירושלים. אבל זה לא נגמר שם. מאז ועד היום, רבים מהערבים באזור מסרבים להכיר בבעלות המוכחת של יהודים על חלקים בשכונה, ובמקום ששכונה זו תהפוך לסמל של דו קיום, היא הופכת לזירה של התפרעות ערבית ואיום על חיי יהודים.
