על יופייה המיוחד של העיר תל אביב כבר נכתבו שירים רבים, וגם הקסם של עיר הקודש שובה בכל פעם מחדש את לב היוצרים. לכן לא פלא שהמוזיקאי עקיבא תורג'מן לא תכנן לגור תקופה בתל אביב ובפועל הקים שם את משפחתו, וגם לא מפתיע שירושלים קורצת לו להמשיך לבנות בה את חייו. בתזמון מדויק עם יום ירושלים שחל היום (ב'), משפחת תורג'מן מעתיקה את מגוריה אל העיר, ועקיבא מספר על רגשותיו המעורבים.
כך כתב:
"הגענו לתל אביב יפו, זוג צעיר עם תינוקת קטנה. אמרנו 'באים רק לשנה, טיול' ונשארנו 7 שנים. אני אסיר תודה על הפרק הזה בחיי – עיר עם נוף אנושי שאין כמוהו בארץ, מגוון אדיר של נשמות יפות שהעיר הזו מאפשרת לכל אחת מהן לזהור באורה המיוחד. עיר שמפילה מחסומים ומגננות, והנה, אנשים שמבחוץ נראה שאני והם לכאורה קצוות מנוגדים, הפכו להיות החברים הכי טובים שלי. והים… בכל בוקר פותח את היום בטבילה במים (וגם בשיא החורף), וסוגר אותו בקפה וסיגריה על פתח הבית. שלוש בבוקר אחרי הופעה, ואני לא לבד ברחוב. עיר ללא הפסקה, לא נרגעת".
"בתל אביב המשפחה שלנו צמחה למי שהיא (ונוספו לה עוד שלושה מופלאים). גרנו ממש על הרחוב, הדלת תמיד פתוחה וחברים עוברים, נכנסים ומביאים שמחה לבית. ארוחות שישי עם כל החבר'ה, תפילות בבית הכנסת הכי מיוחד בארץ ('זכרון ברוך', כשהגענו היינו בקושי מניין, עכשיו יש מאות)".
"בתל אביב המוזיקה שלי פרסה כנפיים. ההשראה שרדפתי אחריה פתאום האירה לי פנים דווקא בין בניינים, גם בלי אופק ושמיים, ועכשיו הדרך קראה לנו לתחנה הבאה. לפני כמה ימים ארזנו את עצמנו, ויחד עם ארבעת המתוקים שלנו עלינו לירושלים, לפינה שקטה מהמולת העיר. לעשות קצת לביתנו וללמוד מחדש תנועה של פנים וחוץ. הרגשות מעורבים ומזל שאפשר לא לחשוב ולהתרכז בפריקת ארגזים ובעניינים הטכניים".
"מתפללים לה' שיאקלם אותנו בסבבה וייתן לנו כח להמשיך להיות האנשים הנכונים במקום הנכון. לא תכננו את העיתוי של יום ירושלים, זה מה שנקרא בהשגחה. מאחלים לעצמנו ולכם לחגוג בכל עת את התנועה של החיים, לא לפחד לנדוד (פיזית, או בנפש), ולהיות קשובים פנימה. יום ירושלים שמח!".
