שמחה בונים זיסקינד ז"ל שנספה באסון הנורא במירון היה אב לשני ילדים קטנים, שכנראה לא יזכרו את אישיותו הכובשת של אביהם. גיסתו של שמחה בונים ז"ל, שוש זיסקינד, כתבה הבוקר (א') על חריצותו, צניעותו, ועל החלל הגדול שהותיר, כדי שילדיו, וכולנו כמובן, לא נשכח איזה אדם גדול הוא היה.
כך כתבה:
"הוא היה כל כך צנום ושברירי, ועם זאת הפיץ סביבו כל כך הרבה שמחה ואור. כאילו באמת, לא חושבת שראיתי אותו אי פעם כשהוא לא מחייך. אני כל כך מקנאה באמונה התמימה שהייתה לו. הוא היה חרוץ ושקדן, תמיד הושיט יד לעזרה בצניעות ובענווה, פשוט מענט'ש!".
"סיפור קטן על איזה מין אבא הוא היה: הבת שלו בת השלוש בדיוק נגמלת ממוצץ, אז הוא הלך יחד איתה לחנות ובחר איתה ממתקים קטנים שאותם הוא הכניס לתוך בלונים וקישט בהם את כל החדר שלה, ובכל ערב אם היא לא השתמשה במוצץ כל היום – הוא היה מפוצץ יחד איתה את הבלון ונותן לה את הממתק שהרוויחה. החדר עדיין מלא בבלונים…".
"היא בטח לא תזכור הרבה, היא לא תדע איזה אבא היא הפסידה. אבל אנחנו יודעים, וזה שורף בנשמה. אפשר לכעוס לכאוב ולחפש אשמים, אבל לפני הכל אולי כדאי שנתעורר, נסתכל לעצב חזק בעיניים, ונזכור שלא משנה מה אנחנו – חילונים, חרדים או דתיים. אנחנו עם אחד! בואו נאהב אחד את השנייה אהבת חינם. נראה את האדם שעומד מולנו לפני שנראה מה הוא לובש. הלוואי ונלמד מזה משהו והמוות המיותר כל כך והמזעזע הזה לא יהיה לחינם. בתמונה בעלי מספיד את אחיו הקטן. כל כך לא טבעי".
