שמחה בונים זיסקינד ז"ל, רק בן 21, גדל בעיר חיפה, השתייך לחסידות גור, ונחשב לעילוי בישיבה. הוא התחתן, עבר לגור בבית שמש, והפך לאבא לשני ילדים. גם הוא כמו רבים נסע בל"ג בעומר לקבר הרשב"י במירון – שם מצא את מותו באסון.
אחיו, אפרים זיסקינד, פרסם אתמול (ו') פוסט קשה וכואב על לכתו בטרם עת של שמחה בונים, והעביר ביקורת חמורה על ההתנהלות במירון מדי שנה שחייבת להשתפר.
כך כתב:
"אני יודע שטוב לו שם למעלה לשמחה בונים, אני בטוח שהוא יושב לו שם עכשיו עם רשב"י ולומד איתו ביחד מהזוהר הקדוש, מנפנף לי לשלום, עם החיוך הנצחי שלו. נשארנו פה עם לב שבור לרסיסים, כואבים ושבורים. אני מבטיח לך שמחה בונים שנעשה הכל בשביל מינדי ודודי הקטנטנים".
"אבל אני חייב לדעת דבר אחד, עם כל קבלת הדין. אני חייב לדעת שאסון כזה לא ישנה! כבר עשרות שנים שיש במירון 0 סדר! כל מי שמכיר את חגיגות ל"ג בעומר יודע כמה שהן מנוהלות בחוסר אחריות משווע! אין אף גוף שלוקח אחריות על המקום. אף גוף! רק גיבוב ארגונים שאין להם את היכולת לנהל אירוע בסדר גודל שכזה".
"שנים על גבי שנים שכמעט קרה אסון. הכתובת הייתה על הקיר ולא משנה כמה הטייחנים ינסו לטייח! הפיקוד והממשלה חייבים לעשות חשבון נפש נוקב. למה למען ה' חסמה המשטרה את היציאה מצוואר הבקבוק בזמן שאלפים זורמים למעבר? בשנת 1967, לאחר כיבוש הכותל, היה ברור לכולם שחייבים להרחיב ולהסדיר את רחבת הכותל, ולהקים גוף מנהל שייקח אחריות על הסדר והאירועים במקום. אין שום הצדקה לכך שאותו דבר לא נעשה בחצר הרשב"י. מה לעזאזל אתם מנהלים, 'מנהלי המדינה'? מה? המשקפיים בתמונה הן המשקפיים של אחי זכרו לברכה".
בין הרוגי האסון במירון: הזמר החסידי שרגא גשטטנר
