accessibility-icon
share-icon
מדורת ל"ג בעומר. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90.
מדורת ל"ג בעומר. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90.

ל"ג בעומר - נוסח התפילות, הפיוטים והסגולות

orel sabag

orel sabag

יז אייר ה'תשפא (29.04.21)

0

like

0

dislike

סגולות לכפרת עוונות וזרע של קיימא, פיוטים עתיקים ומרימים, ותפילות שמרוממות את הנפש - כל מה שכדאי לעשות כדי לנצל את הזמן המיוחד של ל"ג בעומר


ל"ג בעומר שחל הערב (ה') הוא זמן גבוה וקדוש במיוחד, ומביא איתו תפילות מרוממות, פיוטים מקפיצים וגם סגולות בתחומים שונים שכדאי לנסות. תאריך זה הוא כמובן יום ההילולה של הרשב"י והיום בו פסקה המגפה שבה נפטרו תלמידי רבי עקיבא, אבל גם החלו לבנות בו את שני בתי המקדש, ואפילו המן במדבר ירד החל מיום זה – בקיצור, ללא ספק זמן שראוי לנצל היטב.

מתפילה מספר הזוהר, דרך הפיוטים המשמחים על רבי שמעון בר יוחאי, ועד סגולות לזיווג ופרנסה – הנה כל מה שצריך לעשות בל"ג בעומר:

תפילות מיוחדות

תפילה נפלאה מספר הזוהר

המילים הנפלאות האלה מובאות בזוהר הקדוש, ומיוסדות על פי הסוד הנורא שגילה רבי נחמן מברסלב על אורו של הרשב"י, שהבטיח לישראל שלא תשכח התורה על ידו. טוב לומר את התפילה על קברו במירון, אבל גם מי שלא הגיע לציון יכול להגיד אותה ולהתמלא בקדושה.

נוסח התפילה:

"רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, בּוֹצִינָא עִלָּאָה, בּוֹצִינָא רַבָּא, בּוֹצִינָא יַקִּירָא, אַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יֶדְכֶם, כִּי בְּזהַר דָּא יִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא, וַאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, הִבְטַחְתֶּם שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי זַרְעֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָנכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ'".

"וְהִנֵּה עַתָּה הִגִּיעוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר אֵין לָנוּ בָּהֶם חֵפֶץ, כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וּבְכָל יוֹם אָנוּ הוֹלְכִים וְדַלִּים, וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד 'כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב' כִּי נִשְׁאַרְנוּ כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב, וְאֵין מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ וְהִנֵּה בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וּכְבָר הִתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ מִימֵי הָאֱלָהִי הָאֲרִ"י זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַכּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ וְנִפְלָא אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזאת מִימֵי קֶדֶם 'הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ', בָּאתִי עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת וְעוֹדִי עִמָּךְ עֲדַיִן אָנוּ אֲחוּזִים בָּךְ, וּמִשְׁתּוֹקְקִים לַעֲבוֹדָתְךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ".

"אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, גַּם גּדֶל רִחוּקֵנוּ מִמְּךָ בָּעִתִּים הַלָּלוּ הוּא גַם כֵּן בְּלִי שִׁעוּר, כִּי טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנוּ וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר גּדֶל הִתְגָּרוּת הַבַּעַל דָּבָר אֲשֶׁר הִתְגָּרָה בָּנוּ מְאד, עַד אֲשֶׁר הִפִּיל אוֹתָנוּ מְאד וְהִנֵּה אָנכִי בְעָנְיִי מִי אָנכִי לְסַפֵּר צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, רַק אַתֶּם לְבַד יְדַעְתֶּם אֶת כָּל הַמַּעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה אַךְ בָּאתִי לְסַפֵּר וְלִצְעק עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, עַל עצֶם רִחוּקִי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעצֶם פְּגָמַי וַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וְ'עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם'".

"כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַחֲזִיר לִי הַכּחַ דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵיךְ לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ אַתְחִיל לַעֲזוֹב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת, וְאֵיךְ וּבַמֶּה אֶזְכֶּה לְתַקֵּן קִלְקוּלִים וּפְגָמִים כָּאֵלֶּה 'לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, אָנָה אֲנִי בָא', אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי הָעֲצוּמָה, אָנָה אֶבְרַח, אָנָה אֶטָּמֵן מִפְּנֵי בָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי, וָאמַר לֶהָרִים כַּסּוּנִי וְלַגְּבָעוֹת נִפְלוּ עָלָי, אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי, 'עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי', אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, כִּי אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ גַּם אוֹתִי בָּעֵת הַזּאת, כִּי הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב".

"'הֵן כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה, וּמִי יאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה' עַל כֵּן בָּאתִי כְּעָנִי בַּפֶּתַח, רָשׁ דַּל וְאֶבְיוֹן, נָגוּעַ וּמְעֻנֶּה, מְבֻלְבָּל וּמְטרָף עָנִי וְכוֹאֵב, לִצְעק וְלִזְעוֹק לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשַּׁתְכֶם: רַבִּי רַבִּי רַבִּי 'אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו', נְהִירוּ דְבוֹצִינָא דְאוֹרַיְיתָא, 'עוּרָה לָמָּה תִישַׁן', אֵיךְ תּוּכְלוּ לִסְבּוֹל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ עִם כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת בִּמְרִירוּת צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ, 'הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר', קוּמוּ יְשֵׁינֵי מַכְפֵּל לְסַעֲדֵינוּ צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם, קוּמוּ בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת, חוּסוּ וְחִמְלוּ עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְתוֹכָם עָלַי הַחוֹטֵא וְהַפָּגוּם הַמָּלֵא, חַטָאִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אַתֶּם יְדַעְתֶּם 'אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ' מִיּוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ עַד הֵנָּה".

"כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת, וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁעָבַר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּבִפְרַט מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מִיּוֹם שֶׁנֶּאֶצְלוּ וְנִבְרְאוּ וְנוֹצְרוּ וְנַעֲשׂוּ נִשְׁמָתִי וְרוּחִי וְנַפְשִׁי וְגוּפִי, כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל, וּבִפְרָט מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בַּגּוּף הַזֶּה, כָּל מַה שֶׁעָבַרְתִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן וּמַה שֶּׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי, הֲיַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אֶפֶס קָצֶה מֵהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּיוֹם אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנּוֹגְעִים הַפְּגָמִים בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹגְעִים כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּכָל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, (וּבִפְרָט וְכוּ') מִי יוּכַל לְסַפֵּר, מִי יוּכַל לְשַׁעֵר, מָה אֲדַבֵּר מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק".

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן בְּלֵב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה (אם יזכה להיות על קבר רשב"י יאמר: הַשּׁוֹכֵן פּה) וּבְלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְבַל יַסְתִּירוּ פְּנֵיהֶם מִמֶּנִּי, וְיַעַמְדוּ בַּעֲדִי לִמְלִיצֵי ישֶׁר, לַהֲפוֹךְ בִּזְכוּתִי וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדִי שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְתִתֵּן בִּי לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִּתֵּן בְּקִרְבִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם אִי שָׁמַיִם הַפְגִּינוּ בַּעֲדִי, כָּל בַּעֲלֵי רַחֲמִים וְחֶמְלָה חִמְלוּ עָלַי כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר הַעְתִּירוּ בְּעַד מֻטְבָּע 'בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מַעֲמָד' כָּמוֹנִי".

"רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, זִכְרוּ זאת וְתָשִׂימוּ עַל לֵב, שֶׁזָּכִינוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ לִשְׁמעַ נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת גְּדֻלַּתְכֶם אֵיךְ מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה שֶׁעַל יֶדְכֶם לֹא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה, כִּי הַפָּסוּק שֶׁהֲבֵאתֶם רְאָיָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא כִּי' לֹא' תִשָּׁכַח' מִפִּי' זַרְעוֹ' הוּא סוֹפֵי תֵבוֹת יוֹחַא"י, וְשִׁמְכֶם הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ מְרֻמָּז בַּפָּסוּק 'עִ'יר וְ'קַדִּישׁ מִ'ן שְׁ'מַיָּא נָ'חִית' אֲשֶׁר אַתֶּם לְבַד יוֹדְעִים סוֹד דְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַתֶּם לְבַד יוֹדְעִים גְּדֻלַּת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהַתּוֹרָה לֹא תִשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל עַל יֶדְכֶם, וְאֵיךְ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִבָּא עַל זֶה בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִקּדֶם".

"עַל כֵּן בָּאתִי לְהַזְכִּיר, נָא רַבּוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים, חִמְלוּ עָלַי וְאַל תִּסְתַּכְּלוּ עַל כָּל הָרַע שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר הִמְרֵיתִי אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נִאָצְתִּי אַל תַּבִּיטוּ בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים, וְאַל תַּעֲשׂוּ עִמִּי כַּחֲטָאַי, וְאַל אָקוּץ בְּעֵינֵיכֶם, עַל אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה אֲשֶׁר מְעוֹרְרִים אוֹתִי בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת, וּבְכַמָּה מִינֵי עֵצוֹת נְכוֹנוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲנִי בְּעצֶם קַשְׁיוּת עָרְפִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי בְּכָל זֶה, וְלֹא הִטֵּיתִי אָזְנַי וְלִבִּי לְכָל זֶה חוּסוּ עָלַי וְאַל תָּשִׁיתוּ לֵב לְכָל זֶה, וְאַל יִחַר אַפְּכֶם בִּי חָלִילָה, רַק תַּחְשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת עוֹד מֵעַתָּה לְבַל אֶהְיֶה נִדְחֶה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִכֶּם חָלִילָה כִּי עֲדַיִן 'אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ'".

"גַּם בָּעֵת הַזּאת כִּי אֵין לִי שׁוּם כּחַ עַתָּה אֶלָּא בְּפִי לְבַד, וְגַם זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִמִּי, וְנָתַן כּחַ לְיָעֵף כָּמוֹנִי, לְדַבֵּר עַתָּה מְעַט דְּבָרִים הָאֵלֶּה וְעַל זֶה תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, שֶׁתְּרַחֲמוּ עָלַי וְתַעֲשׂוּ אֶת אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַה' הַטּוֹב בְּרַחֲמָיו יִשְׁמַע תְּפִלַּתְכֶם וְיַעֲזר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם, וְיַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו מְהֵרָה, וְיאחֲזֵנִי וְלֹא יַרְפֵּנִי, וְאַל יַעַזְבֵנִי וְאַל יִטְּשֵׁנִי בְּשׁוּם אפֶן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּלְתַקֵּן בְּחַיַּי אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לְבַד אֲנִי נִשְׁעָן לְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לִפְנֵיהֶם וְלִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בַּעַל הָרַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת 'ה' יִגְמר בַּעֲדִי, ה' חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף, הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמל עָלָי'".

maximize-image
images-count2+
כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה, 1558. קרדיט: ויקיפדיה נחלת הכלל.
תפילה מאת הבן איש חי

הרב יוסף חיים מבגדאד המכונה 'הבן איש חי', היה גדול חכמי בבל בדורות האחרונים. את הפיוט 'ואמרתם כה לחי' המספר על גדלותו של הרשב"י, כתב הבן איש חי, וגם מיוחסת לו תפילה מיוחדת שיש לאומרה בל"ג בעומר.

נוסח התפילה:

"אָנָּא ה׳ לְמַעַן אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ (אל"ף כ"ף דל"ת טי"ת מי"ם) שֶׁהוּא סוֹד חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת דְגַדְלוּת שֶׁהֵם סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָרָמוּז בְּסוֹד הַכָּתוּב בִּטְחוּ בָּהּ׳ עֲדֵי עַד, אֲשֶׁר אוֹתִיּוֹתָיו אֵלּוּ בְּמִילוּאָם עוֹלִים מִסְפָּר שָׁלוֹם בְּרָכָה טוֹבָה חַיִּים חֵן חֶסֶד רַחֲמִים חֶדְוָה, תַּשְׁפִּיעַ לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם, בְּרָכָה טוֹבָה, חַיִּים, חֵן, חֶסֶד, רַחֲמִים, חֶדְוָה. עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתְךָ".

"וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחַסָדֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי עַקִיבָה בֶּן יוֹסֵף וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי נֶחֶמְיָא, תְּרַחֲמֵנוּ וּתְחַיֵינוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִימָה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא כָּל מִשְׁאָלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וְתִפְתַּח לָנוּ שֲׁעַרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי כַּלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי דַּעַת, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי מָגֵן".

"אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה׳ הַצְּלִיחָה נָא. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. דְּרָכֶיךָ ה׳ הוֹדִיעֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ לַמְדֵנִי. טוֹב ה׳ לַכּוֹל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם".

"אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲשֶׁר הָיָה בְּחִינַת יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳ וְעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּמִדַּת יְסוֹד צַדִּיק ה׳ וְכָל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ יִתְבָּרְרוּ וְיַעֲלוּ אֶל יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳ וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹב וְחֵן וָחֶסֶד וְשָׁלוֹם מִן יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳".

"אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר עוֹלָם הַיְּצִירָה יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם מִשָּׁם אֶל ה׳ הַמֵּאִיר בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ וְאֹמֶץ שֶׁתַּעֲלֶה נַפְשֵׁינוּ מִן עוֹלָם הָעֲשִׂיּה אֶל עוֹלָם הַיְּצִירָה וּמִשָּׁם אֶל ה׳ וְיָאֵר לָנוּ וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ כִּי אַתָּה ה׳ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ".

"אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר כִּסֵּא שְׁכִינָה יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכִסֵּא שְׁכִינָה וּתְזַכֵּךְ וְתָאִיר נַפְשֵׁינוּ וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מָדוֹר וְכִסֵּא אֶל אוֹר שְׁכִינָה".

"אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּהִרְהוּרִים שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְנִהְיֶה מוּצָלִּים מִן מַכּוֹת שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וִיתֻקְּנוּ וְיִזְדַכְּכוּ הַכְּלָיוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ מֵהֶם עֵצָה טוֹבָה וִישָׁרָה וּנְכוֹנָה תָּמִיד. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְּיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה׳ צוּרִי וְגוֹאֲלִי".

maximize-image
images-count2+
ר' יוסף חיים, הבן איש חי. קרדיט: ללא

מיטב הפיוטים

איך אפשר בלי קצת קצב ושמחה לאחר ימי האבלות? כולנו מכירים את השירים ששרים מסביב למדורה כמו 'בר כוכבא' ו'פינג'אן', והנה כמה פיוטים מרוממים במיוחד:

'ואמרתם כל לחי'

כאמור, את הפיוט חיבר הבן איש חי, בעת שביקר בקבר הרשב"י במירון בחודש אייר התרכ"ט – לפני 152 שנים בדיוק! הפיוט העתיק והיפהפה הזה מעלה על נס את עוצמתו וגדלותו של רבי שמעון בר יוחאי, שהערב הוא יום פטירתו.

"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.
אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
הֻחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי".

"וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דִּין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא זָכָה וְרַבִּים זִכָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵן בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי".

"כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
נֶחְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי".

"עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
פָּתַח פִּיהוּ בְחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת כָּל הַקּוֹצִים וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
רָאָה פָנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה טּוֹב חֶלְקוֹ וְטוּבוֹ דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי.
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי".

המילים זכו ללחנים שונים במרוצת הזמן, והנה אחד מהם:

'בר יוחאי'

אין כמו לשיר את הפיוט 'בר יוחאי' לאחר ההבדלה בצאת השבת, והערב ניתנת סיבה מצוינת לסלסל אותו שוב בקול גדול. כתיבת המילים מיוחסת למקובל הרב שמעון לביא שחי בתקופת גירוש ספרד, שאותיות שמו מתחבאות בתוך הבתים בשיר.

"בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ.
בַּר יוֹחַאי, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ, נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ.
בַּר יוֹחָאי, מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ, יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ, בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ, שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ".

"בַּר יוֹחָאי, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים, לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים, אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ.
בַּר יוֹחָאי, וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים, עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים, סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים, נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ.
בַּר יוֹחָאי, נֶאֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה, וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַׁעְרָה, וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ.
בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ".

"בַּר יוֹחָאי, בְּקֹדֶשׁ הַקָדָשִׁים, קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים, קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ.
בַּר יוֹחָאי, יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה, הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה, לֵ"ב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה, אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו, אוֹרֶךָ.
בַּר יוֹחָאי, אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה, יָרְאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ, תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ, נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ.
בַּר יוֹחָאי, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ, אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ, וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ, לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ".

'אמר רבי עקיבא'

במסכת יומא נאמרו מילותיו המרגשות של רבי עקיבא, שבל"ג בעומר פסקה המגפה שהמיתה את 24,000 תלמידיו. גם שיר זה זכה לביצועים מגוונים בקהילות השונות, והנה אחד משפחתי ומיוחד:

"אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאוֹמֵר: מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', מַה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל".

סגולות

ל"ג בעומר מביא איתו עת רצון גדולה לבקשות אישיות וכלליות מכל סוג. הנה מקבץ סגולות שנהגו לעשות ביום זה כדי לזכות לשפע וברכה בכל התחומים:

סגולה לשפע של אור ובשורות טובות

מל"ג בעומר ועד חג השבועות ישנם 17 ימים – טו"ב בגימטריה. לכן נהגו להדליק שבעה עשר נרות ולבקש שהתקופה שתבוא אלינו תהיה מוארת וטובה בעזרת ה'.

סגולה לזיווג

היום הוא ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, וכידוע הילולה היא גם חתונה. י"ח באייר היה גם יום חתונתו של הרשב"י, כך שישנן מספיק סיבות להתפלל ולבקש על זיווג לכל אחד ואחת שעולים בדעתכם.

כפרת עוונות

כתוב בספר 'שפתי צדיק' שנהגו לברך אחד את השני בל"ג בעומר בברכת 'שיתקבלו תפילתם לרצון בשמים' כמו במוצאי יום הכיפורים, כיוון שרבי שמעון אמר – 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין'. לכן ליום קדוש זה יש עוצמה מיוחדת בשמיים לכפר על עוונותיהם של ישראל.

סגולה לפרנסה

מלבד כל האירועים החשובים המיוחסים לל"ג בעומר, ב-י"ח באייר גם החל לרדת המן במדבר. לכן טוב לבקש על פרנסה בשפע, כמו המן שירד לעם ישראל בשפע כפי צרכם.

סגולה לזרע של קיימא

חז"ל למדו שסגולה טובה לבנים היא לקנות חץ וקשת ולשחק בהם, כפי שהילדים נוהגים לשחק בל"ג בעומר. מובא בדברי הימים הפסוק "וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבֹּרֵי חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים". בתהלים מזמור קכ"ז מופיע הפסוק 'כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים', והמהר"ל מפראג מבאר את המילה 'קשת' כראשי התיבות  של המילים 'קווצותיו שחורות תלתלים'.

maximize-image
images-count2+
קניית חץ וקשת כסגולה לבנים. צילום: שאטרסטוק.

חג שמח!

עקבו אחרינו גם ב-Google News