הסיפור מאחורי אחד הפיוטים המובהקים של ל"ג בעומר

"יא רבי שמעון"

פעם סח לי יהודי אחד: מעשה באיש ואישה מק"ק מרוקו שבעוונותינו חפצה נפשם להתאסלם ל"ע. ניסו לדבר אל ליבם ולשכנעם שלא יעשו זאת, אך ללא הועיל – הזוג התעקש כי הוא חפץ לעזוב את היהדות ולהצטרף לדת הישמעאלים. לאחר ששבו מן תיפלתם הראשונה במסגד, מעדה האישה על אחת המדרגות ובתוך נפילתה ארצה צעקה בכל כוחה "יא רבי שמעון!!!".

אחח, רבי שמעון, רבי שמעון. מזה כמה שנים שכמעט אינני מפספס לחוג ל"ג בעומר בחצרך. כמה פיוטים נכתבו אודותיך, כמה מעשים נקשרו בשמך, כמה רבים הם לומדי סוד תורתך.

אז לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי נעסוק בפיוט "ואמרתם כה לחי" – פיוטו של הבן איש חי המנוגן במירון ללא הרף בליל קדוש זה בעיקר בהילולא במירון.

מסורת בבלית מיוחדת

מסורת בבלית מספרת שרבנו יוסף חיים מבגדאד זי"ע, הבן איש חי, חיבר את הפיוט בעת שביקר במירון בל"ג בעומר בשנת ה'תרכ"ט (1869). ע"פ אותה מסורת, את מילות הפיוט חרט על לוח מכסף וקשרו על ליבו וכך לימד את החוגגים את המילים תוך כדי נגינתו.

הפיוט בנוי על 24 בתים ע"פ סדר אותיות הא'-ב', והוא מונה שבחים וסיפורים רבים אודות רשב"י הפזורים ברחבי התלמוד האגדה והזוהר הקדוש, כאשר כל בית מסתיים במילים "אדוננו בר יוחאי".

תחילתו ופזמונו של הפיוט הוא ע"פ הפסוק בשמואל א' כה ו': "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם", שפירושו – כן נאה וראוי לאיש חשוב. בניגוד לפיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך" המלא וגדוש בסודות עמוקים, את הפיוט הזה שחיבר הבן איש חי דווקא אפשר להבין, שכן כאמור הוא נסמך על סיפורים ושבחים מרחבי חז"לינו.

נעימה בבלית, חסידית או שניהם יחד?

לפיוט נעימות רבות, חוץ מאשר כמה וכמה בבליות יש לו גם נעימה חלאבית, כורדית והנעימה המוכרת לכולנו היא באורח פלא דווקא נעימה חסידית. חסידית אמרתי? צפו בנעימה הבבלית מפי משה חבושה, ונסו להיזכר אם זה לא מוכר לכם.

משה חבושה מבצע את הפיוט בלחן הבבלי:

לחן נוסף של הפיוט "ואמרתם כה לחי":

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי
אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ
לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן
מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה
מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת
עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

הֻחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה
שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ
מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה דִּין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא
זָכָה וְרַבִּים זִכָּה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת הֵן בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת
זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה
הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת
בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה
כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר
כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה
זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

נֶחְמָד מְאֹד לְמַעְלָה זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה
כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה
מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים יְקָרִים מִפְּנִינִים
בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

פָּתַח פִּיהוּ בְחָכְמָה הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה
תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם
יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם [סוֹדוֹתָיו זָהָב כֻּלָּם] אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים וְהִכְרִית אֶת כָּל הַקּוֹצִים
וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

רָאָה פָנָיו מְאִירִים בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים
עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ מַה טּוֹב חֶלְקוֹ וְטוּבוֹ
דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ
הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי