בתחילת השבוע הורדנו את המסכות במרחב הציבורי והתחלנו לנשום אוויר נקי. האומנם? לפי המשרד להגנת הסביבה "אפקט הקורונה" הביא להפחתה של כ- 30% בחנקן הדו- חמצני ובריכוז מזהמי האוויר בהשוואה לממוצע. אבל השמחה הזו לא ארכה זמן רב, ובסיום הסגרים ישראלים רבים יצאו בהמוניהם וברכביהם אל עבר הכבישים, והתוצאה לפי נתיבי ישראל: "חול המועד הכי עמוס בהיסטוריה".
2+מדינת ישראל נמצאת במשבר תחבורתי שרק הולך ומחריף. לפי נתיבי ישראל נפח התנועה הגיע ל- 75% במרכז, לעומת יום רגיל לפני משבר הקורונה. עקב פגיעה מתמשכת בשירותי הרכבות והאוטובוסים ומשבר הקורונה, ישראלים רבים שהיו מורגלים בנסיעה ציבורית עברו לנסיעה ברכב פרטי. העבודות בכביש והפרויקטים בימי הסגר לא הספיקו לסגור את הפער שנפתח בין התשתיות, לבין 100 אלף המכוניות החדשות שעולות על כבישי ישראל מדי שנה. לדו"ח המלא לחץ כאן
לפי דו"ח מבקר המדינה, העלייה במספר כלי רכב פרטיים אינו מדביק את קצב בניית תשתיות הכבישים וגורם לכך שצפיפות התנועה בארץ היא הגבוהה במדינות ה-OECD – פי 3.5 מהממוצע. לדבריו "צפיפות תנועת כלי רכב פרטיים בכבישים, בשילוב שירותי תחבורה ציבורית לא מספקים, גורמים נזק הן לכלכלה והן לחברה".
2+פליקס שכמן מנתיבי איילון מספר ש"לאחרונה הייתי בחניון שפירים, יש שם חניון של כ-3,000 מקומות חניה, שלפני הקורונה היה מלא עד אפס מקום, וכיום ניתן למצוא בו מקומות חניה. אז נכון שיש מקומות עבודה שכיום לא עובדים בהם כל ימות השבוע, אבל מצד שני יש בארץ יותר אנשים מבעבר, כי אין כמעט אנשים בחו"ל".
ומה בעניין הרכבת? לפני המגפה, הייתה צפיפות בשעות העומס ובכל זאת הצליחו להסיע מדי יום בין 250 ל-270 אלף איש. כיום, בגלל ההגבלות המספרים עומדים על 140 עד 150 אלף נוסעים מדי יום. ברכבת ישראל מאשרים שהתפוסה היום עומדת על כ-55% מהתקופה שלפני הקורונה, גם נתוני ווייז מראים שיש עלייה בתנועה בכבישים, ובערים המרכזיות לעומת התקופה שלפני הקורונה.
2+