"אני מרגיש כאמן, שהמחויבות שלי היא לכתוב דברים גם כשהם אולי לא נעימים ועלולים להתקבל לא כמו שהם אמורים. אני מרגיש שמעבר למוזיקה, יש לנו מחויבות חברתית".
"אני שואל את עצמי איזה חינוך אני אתן לבנים שלי בעזרת השם, על אהבת הארץ וציונות ברמות הגבוהות. אבל מצד שני, אני רואה את החברים שלי מהצבא ששרדו את המלחמות וזכו לחיים – תוך התעלמות מבהילה מצד המדינה. מה אפשר לומר על כזה דבר, מה אני אמור להגיד לבן שלי? תלך להילחם ולהגן על המולדת, אבל חלילה ותזדקק למענה מהמדינה אתה תישאר נטוש בין ההריסות?".
"ביום הולדתי אני קורא שהלום קרב הצית את עצמו, ובחר להילחם עבור חבריו פגועי המלחמה כי אף אחד לא מקשיב להם. בקו השני אני מקבל שיחה מקצין ששוחרר מצה"ל, כי התגלתה אצלו המחלה הארורה והוא שוחרר לטפל בעצמו.
הלוואי ולא היו ימי זיכרון והלוואי שלא היה מה לזכור, אבל זה לא המצב לצערי, וכל שנה אנחנו נאלצים לכאוב עוד ולזכור עוד".
"מי שבידיו לדאוג לחיילים שלנו ולילדים שלנו, קום ותעשה! בואו נראה להם שמי ששלח אותם להילחם יודע להילחם גם עליהם. כשהמדינה שלנו תדאג לכל אחד שבחר לשרת את המדינה הזאת, על אחת כמה וכמה גיבורי קרב פצועים, ולא משנה כמה גדול הצבא אל מול אותו חייל קטן אחד, ותתייחס אליו כחשוב שבחשובים, רק אז, 'תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך'".
View this post on Instagram
