"וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ"
בכל ראש חודש אייר אני מכוון בהלל, בפסוקי דזמרא, בתפילת י"ח וכמעט בכל מילה בתפילה על שחרור צפת ביום זה בשנת תש"ח. ביום הזה התרחש הפלא המדהים שבו עשרות אלפי ערבים ברחו מהעיר על נשיהם וטפם. הם עזבו את העיר אחרי קרב של שלוש שבועות מהיום שבו הבריטים עזבו את צפת ואת ארץ ישראל.
כשהבריטים עזבו את העיר הם אמרו למפקד העיר היהודי כי שעה אחרי שהם עוזבים יכבשו הערבים הרבים את החלק היהודי של העיר בקלי קלות. "לכם אין נשק ואתם תצטרכו להילחם בהם בידים חשופות", אמר המפקד הבריטי, "אתם לא מנוסים במלחמות כמותם, לא נלחמתם בנשק מאז ימי בר כוכבא. אין לכם שמץ של סיכוי מולם". הוא גם הוסיף "הם פי עשר מכם ויותר, הם גם יושבים בעמדות יותר גבוהות ומבוצרות, חבל שכולם תשחטו על ידם. אנחנו נעזור לכם לברוח מצפת ולהנצל מהטבח".
היה ברור לבריטים שאם היהודים ילחמו מלחמת גבורה הם יצליחו להאריך את הקץ הנורא שלהם בכמה שעות. על נצחון של היהודים הם כלל לא חשבו. היהודים לא נלחמו כבר אלפיים שנה, אין להם אומץ וגבורה, אין להם מסורת של מלחמה. אין להם את הידע, ואין להם את הנשק. הם לא נלחמו ונצחו כבר אלפיים שנה, למה שזה יקרה עכשיו?
אחרי שלושה שבועות של לחימה ברחו כל הערבים בבוקר של ראש חודש אייר. שמעתי ממאיר מיבר שהיה המפקד של צפת בתש"ח כי בשבילו זו קושיה לא פתורה מפני מה הערבים ברחו מהעיר, היו בהם הרבה רופאים ועורכי דין, המשכילים ביותר בחברה הערבית. הסיפור על החשש מפצצת האטום היהודית הוא אגדה לא הגיונית. הערבים ברחו באותם ימים בהמוניהם לא רק מצפת הם ברחו מטבריה ומחיפה. מהכפרים בגליל ומסביבות ירושלים, מגבעתיים ומאשקלון.
ממש כמו שלא מובנת הנסיגה של טור הטנקים המצרי שעבר את כל הדרך ממצרים ועבר את אשקלון. הוא היה במרחק נסיעה קצר ממרכזי האוכלוסין היהודים בתל אביב ואליהם הוא חתר להגיע. הקרב שלו היה יכול להכריע את מדינת ישראל המתחדשת. באותם ימים לא היה לצה"ל שום כלי נשק אנטי טנקי כמו שיש היום, בוודאי שלא היו לנו טנקים להציב את מול טור הטנקים המצרי. באופן לא ברור נכנסה בהם אימה לא מוסברת. אחרי אשקלון הם עוצרים, מסתובבים וחוזרים בנסיעה ארוכה למצרים כלעומת שבאו. למקום שבו הם עצרו והסתובבו קוראים "גשר עד הלום".
הרב אליהו במסר למנסור עבאס
מה שקרה בכל המקומות הללו הוא מה שאלוקים הבטיח למשה רבינו ולכל ישראל לפני 3333 שנים. "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף". (שמות כג כז). וזו רק ההתחלה. אחר כך יתחיל התהליך. "לֹא אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה: מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ".
ההבטחה האלוקית לא עוצרת. הוא ממשיכה היום וכל אלה שחושבים לנצח את אלקים הורגים כל יום אחד את השני ומתדלדלים. הם חייבים להבין אי אפשר להלחם במהלך אלוקי ולנצח. ערבי שמבין כי יש פה מהלך אלוקי, ומשלים איתנו יכול בתנאים מסויימים לשבת בארצנו ולהנות מהברכה של עם ישראל, הכל בתנאי שהוא מקבל את הריבונות של עם ישראל בארץ ישראל. מתחייב לשמור על החוקים שלה. מתחייב לקיים אותם כמו כל אזרח. מתחייב לא לגנוב ולא לרצוח. לא להשתלט על אדמות ולא לבנות בלי רישיון וכו'. אחרת אין לו שום סיכוי מול המהלך האלוקי.
בכל פעם שאני עובר ליד גשר עד הלום אני אומר לה' תודה על העזרה הענקית שהוא עוזר לעם ישראל. תחפשו אותו במפה גם אתם ובכל פעם שאתם עוברים לידו (או בכל מקום אחר), תאמרו: "תודה לך אלוקים שהצלת אותנו ואת אבותינו מאויבינו שרצו לזרוק אותנו לים. תודה לך על ארץ ישראל, תודה על ארץ חמדה טובה ורחבה שהבטחת לאבותינו. אנא ה' השב את כל אחינו בית ישראל לארצנו מכל קצוות תבל. אמן ואמן".
נהגו כבוד זה בזה – גם בעת הרכבת ממשלה
פורסם בדף הפייסבוק של לשכת הרב שמואל אליהו.
