טקס ההשבעה של הכנסת ה-24 הסתיים, 120 חברי הכנסת הצהירו אמונים בישיבת הפתיחה שלה לאחר נאומם של הנשיא ריבלין ויו"ר הכנסת.
בנאומו ביקש הנשיא לציין כי "אם לא נשכיל למצוא מודל של שותפות שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש". יו"ר הכנסת לוין פנה אל הח"כים בבקשה לסיים את המתחיים האישיים: "אני קורא לכל ראשי המפלגות ולכל חברי הכנסת לשים סוף לחרמות ולפסילות האישיות"
הישיבה התקיימה בנוכחות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ונציגי משפחותיהן של חברי הכנסת.
חלק מחברי הכנסת ברשימה המשותפת החליטו לומר, בניגוד לכללי הטקס: ״נשבע אני להאבק בכיבוש, נשבע אני להאבק באפרטהייד, נשבע אני להאבק בכיבוש.״
כמו כן, בניגוד למסורת, לא צולמה תמונה של יו"ר הכנסת וראש הממשלה עם הנשיא. במשך הטקס הובטח שבסיומו תיערך תמונה כזאת – אך גם ממנה הנשיא ריבלין בחר להיעדר
בתחילת הטקס הוצבו חוליית מחצרצים מתזמורת צה"ל והשמיעו שלוש תרועות כבוד לנשיא המדינה שפתח את הישיבה, נשא דברים ואמר בין היתר: "אם לא נשכיל למצוא מודל עדכני של ישראליות עכשווית שנותנת מקום לכל אחד ואחד משבטי ישראל, כך התרעתי אז כשהצבתי מראה בפני החברה. אם לא נשכיל למצוא מודל של שותפות שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, מתוך כבוד הדדי זה לזה, מתוך מחויבות האחד לשני, וערבות הדדית אמתית, חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש.
"היום אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים" הוסיף הנשיא, "פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם, על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות, החוצות את החברה שלנו, הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות "לשם שמים". אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות."
12+הנשיא ריבלין הזמין את יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין להצהיר אמונים והעביר לו את ניהול הישיבה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ הכריזה על הקראת פרק קכ"ב מתהילים. יו"ר הכנסת יריב לוין יזם מסורת חדשה לפיה בכל השבעה של כנסת חדשה, יוקרא פרק תהילים מספר בעל חשיבות היסטורית. מר איזי מן קרא את הפרק מתוך ספר תנ"ך נדיר בן 130 שנה, ששרד את השואה ושימש את המשורר והמחנך יצחק יחיאל קצנלסון, שלימד בעזרתו תנ"ך בסתר במחנה הריכוז. לאחר מיכן הושמעו קטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל בקולו של דוד בן-גוריון, מיום ה' באייר התש"ח – 14 במאי 1948.
לאחר מיכן יו"ר הכנסת יריב לוין נשא דברים ואמר בין היתר: "אזרחי ישראל אמרו את דברם. הקולות נספרו והמושבים בכנסת חולקו. לכאורה תם, אך ספק רב אם נשלם. ארבע מערכות בחירות בתוך כשנתיים. מעבר לנזק שיש בכך לתפקודה השוטף של המדינה בכל התחומים, טמונה בכך גם סכנה גדולה לאובדן אמון הציבור במערכות השלטון, ובשיטה הדמוקרטית עצמה.
חסרונותיה של הדמוקרטיה רבים, ובהם גם הקושי להגיע להסכמה שתאפשר כהונה ארוכה ויציבה של מוסדות השלטון הנבחרים. אך הדמוקרטיה היתה, ועודנה, טובה בהרבה מכל שיטה אחרת. היא טובה משלטון טוטליטרי של גנרלים, הרומסים בכח הזרוע את רצון העם. היא טובה משלטון של פקידי ציבור, המשתמשים בכחם כדי להשפיע על זהות הדרג הנבחר ולסכל את מדיניותו. היא טובה משלטון השופט, המתערב בחוסר סמכות בחקיקה ובפרט בחוקי היסוד. על הכנסת לעמוד על משמר מעמדה. על משמר הדמוקרטיה.
חוסר היציבות שאנו עדים לו מעצים זאת אף יותר. דווקא משום כך, האחריות המוטלת עלינו להשיב את היציבות ולהקים ממשלה, היא גדולה במיוחד. ישראל זקוקה לממשלה, ישראל זקוקה לממשלה יציבה."
בסיום דבריו הקריא יו"ר הכנסת בפני חברי הכנסת את נוסח הצהרת האמונים: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת", וכל אחד בהקראת שמו אמר "מתחייב/ת אני". הצהרתם של חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, עפר כסיף, איימן עודה, ועאידה תומא סלימאן אינה תקפה משום שחרגו מנוסח ההצהרה.
הישיבה נחתמה בשירת התקווה.
12+
12+
דבריו המלאים של נשיא המדינה
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, חתם זה עתה בספר הנשיאים של הכנסת, במבואת לשכת יושב ראש הכנסת "מי ייתן שתשכון בינכם אהבה ואחווה ושלום ורעוּת"
זוהי הפעם הרביעית בה חותם נשיא המדינה בספר המיוחד, בו מברכים נשיאי ישראל את חברי הכנסת לרגל השבעתם. הנשיא כתב: "על חמישה עיקרים תעמוד כנסת ראויה לשמה: הראשון – על חוסר תלות ועל חירות המחשבה. השני – על פיקוח אמיץ, אמין וללא מורא על מעשי הממשל. השלישי – על דיאלוג מתמיד עם הרשות השופטת, דיאלוג המעניק את הכבוד הראו לשתי הרשוית. הרביעי – על המחויבות הבלתי-מתפשרת לציבור, מחויבות לכל מצוקה ולכל צורך; דאגה לאינטרס הלאומי יחד עם דאגה לעניינו של היחיד. החמישי – על הענווה."
כך אמרתי בנאומי הראשון כיושב ראש הכנסת, וכך אני שב וכותב לכם היום חברי הכנסת ה-24. מי יתן שתשכון בינכם אהבה ואחווה ושלום ורעוּת".
12+
12+
12+חברי הכנסת החדשים לפי מפלגות:
מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' הכניסה לכנסת ארבעה חברי כנסת חדשים: איתמר בן-גביר, מיכל וולדיגר, שמחה רוטמן ואבי מעוז.
מפלגת העבודה הכניסה גם היא ארבעה חברי כנסת חדשים: אמילי מואטי, גלעד קריב, אפרת רייטן ואבתיסאם מראענה
מפלגת ימינה עם שלושה: עמיחי שיקלי, ניר אורבך ואביר קארה
ביש עתיד נמנים שני חברי כנסת חדשים: רון כץ ונירה שפק
רשימת הליכוד הכניסה את גלית דיסטל-אטבריאן
לש"ס הצטרף חיים ביטון
למרצ נוספה ג'ידא רינאווי זועבי
ולרע"ם הצטרף מאזן גנאים
ראיון עם ח"כ ישראל אייכלר
חברי הכנסת החדשים מבאים איתם לעבודתם בכנסת, עקרונות וערכים בהם הם מאמינים, רובם אף שיתפו את הציבור בדברים אותם הם מעוניינים לשנות ולתקן. סקירה קצרה על הרקע ממנו מגיע כל ח"כ.
הציונות הדתית:
איתמר בן-גביר הוא עורך דין העוסק בעיקר בטיפול משפטי של נערי גבעות שהוצאו נגדם צוי מעצר, הרחה וכד'. הוא מוכר גם מפעילות ימין רחבה לאורך השנים. בן-גביר ניסה להתמודד לכנסת מספר פעמים וזו לו הפעם הראשונה שהצליח להיבחר. בעבר שימש גם כיועץ התקשורת של חבר הכנסת מיכאל בן ארי ודובר תנועת "חזית יהודית לאומית".
מיכל וולדיגר שימשה כחברה במועצת העיר גבעת שמואל מטעם מפלגת הבית היהודי, היא החזיקה בתיק הרווחה ובראשות הוועדה למלחמה בסמים ובאלכוהול, והייתה חברה בוועדות הכספים, קידום מעמד האישה ותכנון ובנייה. וולדיגר הקימה לפני מספר שנים את עמותת אמונת"ך- ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה. מטרת העמותה היא לסייע לפגועי נפש המתמודדים במקביל עם התמכרויות. וולדיגר גם עמדה בראש עמותת בת עמי לשירות לאומי עד הריצה לכנסת.
שמחה רוטמן הוא עורך דין, פעיל ציבורי ופובליציסט, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה ומחבר הספר מפלגת בג"ץ. רוטמן קידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק, דוגמת הצהרת הון לשופטים וקצינים בכירים, מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה כמשרות אמון, שינוי שיטת הסניוריטי ועוד. רוטמן ייצג את המועצה האזורית מטה בנימין בנושא חוק ההסדרה.
אבי מעוז הוא יו"ר מפלגת נעם, בעבר כיהן כמנכ"ל משרדי הפנים והבינוי והשיכון. אבי מעוז הוא מראשי מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות. מעוז נמנה גם על מקימי קיבוץ מגדל עוז בגוש עציון וממחדשי היישוב היהודי בעיר דוד.
ראיון עם ח"כ עומר בר לב
העבודה:
אמילי מואטי היא אשת תקשורת, כלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים 2018.
מואטי מחזיקה בתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית, ומגדירה את עצמה כשמאלנית ציונית. היא מתנגדת למדינה דו-לאומית ולתפיסת מדינת כל אזרחיה ותומכת בתפיסת שתי מדינות לשני עמים. מואטי חברה ביוזמת ז'נבה ובארגון ישראל יוזמת.
גלעד קריב הוא משפטן ורב רפורמי וממנהיגי התנועה הרפורמית בישראל ומחוצה לה. קריב פעיל בזירה הציבורית בנושאי יחסי הדת והמדינה, קידום חופש הדת והמצפון, הקיום המשותף של יהודים וערבים. קריב צמחוני וטבעוני מטעמים מצפוניים.
אפרת רייטן היא עורכת דין, בעברה הייתה שחקנית ומנחת טלוויזיה.
אִבְּתִיסָאם מראענה שימשה כתסריטאית, במאית, מפיקת קולנוע וטלוויזיה, כאשת תקשורת ערבית-ישראלית וכמרצה לקולנוע במחלקה לצילום של האקדמיה בצלאל.
12+
12+
12+
12+12+
12+
12+ימינה:
עמיחי שיקלי שימש כמחנך, יזם חברתי וחינוכי ומייסד המדרשה למנהיגות ציונית תבור. שיקלי קידם תפיסה הדוגלת בשילוב הזהות הישראלית והיהודית. הוא פועל להעמקת החיבור וההיכרות של הדור הצעיר עם המורשת היהודית והציונית. השקפתו הפוליטית היא לאומית-ליברלית המבקשת לשלב עמדות לאומיות מובהקות המושתתות על ערכי הציונות לצד עמדות ליברליות בתחום הכלכלי והחברתי.
ניר אורבך שימש כמנכ"ל מפלגת הבית היהודי, שירת בחטיבת גבעתי ולמד משפטים באוניברסיטת בר־אילן. ארובך ניהל את מדרשת תל אביב, ייסד את פורום המדרשות התורניות לבנות ועמד בראשו, והיה ממייסדי פורום הממלכתיים־דתיים וכן שימש כסמנכ"ל 'מפעלות הציונות הדתית'.
אביר קארה מנהיג "מחאת השולמנים". קבוצת השולמנים הוקמה ב- 2019 והצטרפו אליה מאות אלפי אנשים. העמותה שהחלה את דרכה כקבוצת פייסבוק למען העסקים הקטנים בישראל שואפת לייצג את כל בעלי העסקים מול מוסדות המדינה וכן לדאוג לזכויות העצמאיים בישראל. העמותה הצליחה לעורר הפגנות ופגישות שתדלנות עם פעילים חברתיים וגורמי ממשל.
יש עתיד:
רון כץ הוא עורך דין אזרחי המומחה בדיני משפחה ובצוואות. הוא סגן ראש העיר פתח תקווה וראש מִנהל החינוך. את שירותו הצבאי עשה בעתודה הצבאית כעורך דין ושובץ בפרקליטות הצבאית. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש מדור קשרי חוץ בפרקליטות והשתחרר בדרגת סרן.
נירה שפק היא אלוף-משנה במיל'. בשנת 1984 התגייסה לנח"ל, ובהמשך הייתה ראש לשכת מפקדי הנח"ל וכן קצינת אגף מבצעים של בסיס מודיעין וסיור. לאחר שחרורה עבדה במשרד הביטחון ובשנת 2013 מונתה ליועצת בכירה למנכ"ל המשרד להגנת העורף.
הליכוד:
גלית דיסטל-אטבריאן היא פובליציסטית, שדרנית רדיו וסופרת ישראלית. בכתיבתה והופעותיה התקשורתיות היא מביעה עמדות ימניות. בין השאר האשימה את ארגוני הנשים והפמיניסטיות בכך שהן מתעלמות מעבירות כאשר המבצעים הם ערבים או מסתננים מאפריקה ומנסות למנוע מנושאים אלו לעלות לסדר היום הציבורי. דיסטל-אטבריאן דוגלת בהקטנת המגזר הציבורי, מינימום התערבות ממשלתית וביטול רגולציות עודפות.
ש"ס:
חיים ביטון הוא מנכ"ל תנועת ש"ס. כיהן כמנכ"ל מוסדות מגדל אור, מנכ"ל רשת בני יוסף, וחבר מועצת העיר מגדל העמק.
מרצ:
ג'ידא רינאווי זועבי היא פעילה חברתית ערביה-ישראלית. הייתה מנכ"לית אגודת הידידים של בית החולים פוריה, וניהלה את מכון המחקר אקטו של המכללה למנהל. בעבר שימשה כמנכ"לית המייסדת של מרכז אינג'אז לקידום הרשויות המקומיות הערביות.
רע"ם:
מאזן גנאים הוא איש ציבור ערבי-ישראלי, איש עסקים ופעיל ציבור בתחום הספורט. היה כדורגלן, וכיהן כיו"ר קבוצת הכדורגל בני סכנין. כיהן כעשור כראש עיריית סח'נין
