אהוד בנאי, מהיוצרים הגדולים ביותר שידענו, חוגג היום (ב') עשור לצאת אלבומו השמיני 'רסיסי לילה', בו נכללים בין היתר 'אני הולך' ו'פרפרי הקצב' המעולים. כשלושה שבועות לאחר שחרורו, הוא הגיע למעמד של אלבום זהב ובצדק, וכעת בנאי חושף את המשמעות שעומדת מאחורי השירים שהפכו את האלבום למוצלח כל כך.
כך כתב:
"מכל אלבומיי אני חושב שהוא התובעני ביותר להאזנה. יש בו שירים ארוכים עתירי טקסטים, עם מעברים מוסיקליים מורכבים והוא מציע מסע מטלטל אל תוך הלילה":
"'אני הולך' – כמו בחלום בתוך ההוויה האורבנית המבעבעת של גוש דן, עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום, עד היום.
'משורר וילד' – פגישה לילית טעונה עם המשורר האמריקני הביטניק אלן גינצברג על גדות הכנרת.
'מעשה בארבעה' – צלילה פסיכדלית מעבר לגבול התודעה בליל שבת מחושמל בגבעתיים בהשראת סיפור הגמרא.
'שיר זמני' – חלום על אי של אהבה מחוץ למקום ולזמן.
'רגעי קסם' – שיר אהבה שאבא שר לאימא.
"'אבן ספיר' – שיר זיכרון מריר וכואב לנערה מהרי ירושלים.
'רמת גן גבעתיים' – כמשל עלינו ועל שכנינו הפלשתינאים.
'כמו ציפור ושרה' מבוסס על מילים שכתבה בתי עם לחן הודי ששמעתי באקראי בלונדון תוך כדי הליכה ברחוב.
'פרפרי הקצב' רוחפים בין שמחה לבין עצב בהשראת הסיטאר של ראבי שנקר והחליל של ז'ן פייר רמפל.
'מפתח הלב' – על הרגע של ההתחלה בדרך המוסיקלית, כשהייתי לבדי בואדי
ורגע של סוף לא סופי 'עד הפעם הבאה'".
"גם באלבום הזה לכל אורכו, עשה גילי סמטנה הפקה מוסיקלית נפלאה ושרטט בחכמה צליל רב שכבתי ועוצמתי אבל חי ומינימליסטי. עשר שנים חלפו מאז והשירים כמו טבעם של השירים לבשו ופשטו צורות ומשמעויות שונות, חדשות ונושנות. 'פתחי לי אחותי רעייתי… שראשי נמלא טל, קווצותיו רסיסי לילה' (שיר השירים)".
