את חג הפסח הזה חגגה אסנת (שם בדוי) לראשונה אחרי שנים ארוכות בחיק העם היהודי. זאת לאחר שבצעירותה נישאה אסנת לערבי, וחיה במשך שנים בכפר בצפון הארץ כשהיא חווה אלימות קשה. צפו בכתבה:
כתבתו של מוטי קסטל עם אסנת, מתוך הסיפור המרכזי
בראיון לערוץ 20 מספרת אסנת: "התייתמתי מאמי בגיל צעיר לאחר שעלתה ארצה לבדה. הכרתי בן מיעוטים, עמו הייתי מיודדת. ואז זה התגלגל ופשוט נסחפתי. התחתנתי איתו והתאסלמתי".
במשך השנים נולדה לאסנת תינוקת, ולדבריה הקושי רק גבר: "היה אסור לי לעבוד וללכת לשום מקום ללא ליווי של אמו או אחיותיו. זה הגיע למצב שכמעט לא יצאתי מהבית".
חברה שאסנת הכירה פנתה לארגון יד לאחים, ואלו נחלצו לסייע לה ופינו אותה למקלט לנשים מוכות. לאחר קשיים רבים הצליחה אסנת להתגרש, כשבתה מנותקת ממנה ונשארת לגור עם האב בכפר.
למה היה צורך בדירת מסתור? "הוא ידע איפה אני גרה. הוא היה מגיע. היה מאיים, ניסה לקחת אחד הילדים בכח ממני. הייתה שם אלימות קשה".
אלא שלמרבה הצער, לאחר כשבע שנים בהן חייתה לבדה ובעקבות עברה הבעייתי, קשרים שניסתה לפתח עם יהודים לא צלחו. אסנת הכירה שוב צעיר ערבי, לצידו חוותה בפעם השנייה מסכת קשה של התעללות. באורח נס, כשאסנת בהריון מתקדם ורגע לפני הלידה, צלצלה אליה שרי לאופר מארגון 'יד לאחים'. אסנת סחה לה בדמעות על מצוקתה הקשה.
שרי לאופר מארגון "יד לאחים" מספרת: "אחרי שאסנת הסבירה לי את מצבה, ארגנו ביד לאחים דירה במהירות. על פי הנחייתנו, כשהאסנת הלכה ללדת היא סיפרה לבעלה שלא מכניסים אף אחד לבית החולים בגלל הקורונה – והוא קנה את זה. משם הברחנו אותה לביתה החדש. למזלנו הוא במעצר בית כעת על עברות שונות, אז זה נותן לנו קצת מרווח נשימה".
את הפסח הזה כבר חגגה אסנת בחיק העם ביהודי עם חברות. היא דומעת כשהיא אומרת: "זה מעבדות לחרות ממש. לא קלישאה. במבט לאחור לא האמנתי שאני עברתי וחוויתי את כל זה".
את הבן הקטן שנולד לה היא כבר זכתה בסיועו של "יד לאחים" להיכנס בבריתו של אברהם אבינו, ומקווה עכשיו להתחיל בחיים חדשים.
