רבות דובר על פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה אך יחד עם זאת, מעט מאוד על הקשר ההדוק בין השתיים. אמנם כל אחת מהן יעילה כשלעצמה אך יחד, הן מהוות כוח של ממש עבור המעיים בגופינו. במה בדיוק מדובר, מהו תפקידן ובמה הן שונות זו מזו? הכל בכתבה שלפניכם
רויטל מור
אם נציץ לתוך המעיים נגלה עולם שלם של יצורים חיים – מיקרוביום – עולם ובו חיידקים רבים מסוגים שונים, אשר חלקם טוב יותר וחלקם פחות. מחקרים בתחום זה הם בני כעשור בלבד ועם חלוף השנים, גדל גם הידע בדבר דרכי השפעתם של חיידקים ידידותיים על חיינו שהתגלו כתורמים לספיגה טובה של ויטמינים ומינרלים, כמשנים את הדרך בה הגוף מעכל פחמימות, כמשפיעים על רמות האלקטרוליטים בגוף ולכן, בעקיפין, גם על רמות לחץ הדם. חיידקים אלו מצויים לא רק במעיים ויכולים בין היתר גם להגן על נשים מפני פטריות וגינאליות.
כיום העולם המערבי ואורח החיים המודרני אינם מסבירי פנים לכל אותם חיידקים מועילים ומכאן שקיימת חשיבות רבה לשימורם. בדיוק לשם כך ישנה הפרוביוטיקה שמשמעותה "בעד החיים". כיצד היא עושה זאת ומה ביכולתינו לעשות עבור אותם החיידקים? בשורות הבאות נבאר מהן פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה ובפרט, כיצד הן קשורות זו לזו ונבדלות האחת מהשניה בתפקידן.
פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה – טובים השניים מן האחד
פרוביוטיקה היא אוסף של חיידקים חיים, מיקרו אורגניזמים אשר חיים בגופנו ותורמים לבריאותינו. הם מגיעים אל הגוף בעיקר דרך תזונה ובמזונות מותססים בפרט כמו כרוב כבוש, יוגורט, קימצ'י, קפיר וקמבוצ'ה למשל, הם אף מצויים בכמות גדולה יותר.
חיידקים טובים אלו עוברים מסלול מכשולים בדרך ליעדם הסופי – אותם איברי הגוף בהם יתיישבו ויתרבו. בשעה שרובם מגיע דרך המזון, עובר המסלול דרך הקיבה החומצית הפועלת כנגדם ומשמידה רבים מהם עוד טרם הגעתם ליעד. כדי בכל זאת לשפר את סיכוייהם לעשות זאת, נטילת פרוביוטיקה כתוסף תזונה תוך כדי הארוחה הכוללת מגוון גדול יותר של חיידקים טובים בכל כמוסה, היא דרך מומלצת ויעילה במיוחד.
דרך נוספת היא הכשרת הקרקע ויצירת מלאי מזון לחיידקים. אם למשל נספק לחתול רק מזונות שאותם אוכל בעליו הטבעוני, סביר שיחלה ויסבול מתת תזונה וכן ממחסור בחומרים חיוניים אותם אינו יודע לייצר בעצמו. חיידקים טובים אינם יוצאי דופן במובן זה, שכן גם הם יצורים חיים וככאלו הם זקוקים למזון שיתאים עבורם ויוכלו לייצר בעצמם על מנת לפרוח, לשגשג ולהתרבות. מזון זה אשר אותו החיידקים הטובים המצויים בפרוביוטיקה צורכים נקרא פרה- ביוטיקה ומשמעותו "לפני החיים" – מזון חיידקים בסיסי שלמרות שאנו לא מסוגלים לעכלו, אלו החיידקים הטובים דווקא יודעים להפיק ממנו את המירב – סיבי התזונה.
השפעות הפרוביוטיקה והפרה-ביוטיקה על הגוף
המעיים שלנו הם מעין אזור מלחמה. בכל רגע נתון ישנם חיידקים גורמי מחלות המנסים לחדור דרך דפנות המעי ואף לשחרר רעלנים לגופנו. מי שנלחם בהם בגבורה הם אותם חיידקים טובים, הלוא היא הפרוביוטיקה. ומי הם המנצחים, אתם ודאי שואלים?
התשובה לכך היא פשוטה. כאשר מספרם של החיידקים הטובים גבוה יותר – הם אלו המנצחים בקרב. הגוף יהיה מוגן יותר מפני התקפות, הסיכויים לייצור חומרים דלקתיים ותאים סרטניים במעי קטנים והמעיים שלנו – שמחים בהרבה ומבטאים זאת בפעילות נמרצת יותר.
יחד עם זאת, גם מושבה גדולה ומשגשגת יכולה להינזק כאשר אינה מקבלת מספיק מזון או לחלופין לאחר שחוותה התקפה ארטילרית קשה כמו זו של אנטיביוטיקה, למשל. אנטיביוטיקה אמנם נלחמת בחיידקים הרעים אך לרוב היא עשויה לפגוע ללא הבחנה גם באלו הטובים. לצד התקפה ממוקדת כמו זו, נטילת תוספי פרוביוטיקה הכוללת פרה-ביוטיקה תוכל לסייע לשיקומם של אוכלוסיית החיידקים הטובים בגופנו ובכך לשמרם.
פרה-ביוטיקה נחוצה כחלק מהתזונה השוטפת שלנו. בדיוק כמו שלא יעלה על הדעת לשכוח להאכיל דרך קבע את חיית המחמד בבית – כך יש לנהוג גם כלפי החיידקים הטובים בגופנו. אמנם אנו לא מעכלים סיבים תזונתיים דוגמת פרוקטן ואינולין, אך אלו עמידים יחסית ועוברים בקלות את מערכת העיכול ומגיעים כמזון מוכן לחיידקים הטובים לשם התססה. פרה-ביוטיקה מצויה באופן טבעי במזונות רבים, ביניהם: ירקות ופירות כמו אנדיב, אספרגוס, בננות, ארטישוק ירושלמי, שום, בצל, קליפת תפוחי עץ ודגנים מלאים וקטניות.
לסיכום, לפרוביוטיקה יתרונות בריאותיים רבים: היא עוזרת לאזן ולשפר את תהליכי העיכול, מסייעת למעיים לקיים פעילות תקינה, לאזן את רמת המלחים בגוף ועוד. כדי לשמר ולגוון את אוכלוסיית החיידקים הקיימת יש לדאוג בנוסף גם לצריכת פרה ביוטיקה מתאימה, שתשלים את פעילותה של הפרוביוטיקה ותספק לכל זן של חיידקים את המזון החביב עליו וכך למעשה – לקבל יתרון אל מול מתחריו.
