accessibility-icon
share-icon
דורון טלמור סולנית ג'יין בורדו. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
דורון טלמור סולנית ג'יין בורדו. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"כאילו אני בשבי הסורי": סולנית ג'יין בורדו מספרת על הלידה שעברה

עמי חיים

עמי חיים

ד ניסן ה'תשפא (17.03.21)

0

like

0

dislike

הזמרת דורון טלמור מלהקת ג'יין בורדו, שיתפה בדף הפייסבוק של הלהקה את מה שעבר עליה בלידה שעברה בשבוע שעבר - מזל טוב לאלכס הקטנה!


בפוסט שהתפרסם בדף הפייסבוק של להקת ג'יין בורדו, שיתפה סולנית להקה דורון טלמור בחווית הלידה שעברה יחד עם בעלה, מתי גלעד, חבר הלהקה גם הוא. טלמור סיפרה על רגעי הכאב והקושי אבל גם על ההתרגשות והאהבה הגדולה לבת הקטנה שנולדה – "ברגעים הכי קשים מרגישה ממש כאילו אני בשבי הסורי או בסצנה האחרונה של לב אמיץ. כמו שמתי אמר לי אחרי אני לא מאמין שכל הנשים עוברות את זה והעולם שותק. איך לא סוגדים להן?".

על רגע הלידה המרגש כתבה: "אני ומתי בוכים בקול רם "זה שלנו, הדבר הזה שלנו״ מותשים לחלוטין אבל בהקלה מטושטשת אני מרפה את כל הגוף ומתמסרת לגופיפון הזה ששוכב עלי ומרגישה כאילו התפוצץ לי חד קרן בלב. אני לא מכירה אותה ואני כבר אוהבת אותה איך זה הגיוני".

טלמור סיפרה גם על שמה של התינוקת החדשה – אלכס ליבי גלעד. שיהיה במז טוב!

הפוסט המלא:

נסענו לבי"ח ביום ראשון כשנפתחו הברים והמסעדות, סמלי משהו.

הקדימה בשבועיים, בדיוק באנו להתארגן לצאת לסשן לעבוד על שיר חדש לאלבום כשהתחילה ירידת מים. אני עוד בהכחשה חושבת אולי כן נלך לסשן ואם יתחילו צירים ניסע לבי״ח, מתי מאפס אותי נוסעים עכשיו, מעכשיו שכל העולם יחכה.

בלובי במיון עוד עושה סרטון ברכה לחיילים שאוהבים את ג׳יין לא מצליחה להבין את הקונספט של לעצור. מבלים את הלילה באישפוז ולפנות בוקר צירים.

יום שלם עובר ואני מרגע לרגע לא מאמינה איך אני אשרוד את זה, חושבת כבר שאת הפעם הבאה עם פונדקאית, ברגעים הכי קשים מרגישה ממש כאילו אני בשבי הסורי או בסצנה האחרונה של לב אמיץ. כמו שמתי אמר לי אחרי אני לא מאמין שכל הנשים עוברות את זה והעולם שותק. איך לא סוגדים להן? מרגישה שעבדו עלי כולם למה לא סיפרו לי כמה זה קשה. כעבור יותר מ24 שעות וסוף סוף אפידורל שמסתבר שזו ההמצאה הכי טובה של האנושות (שלום לידה טבעית רציתי אותך כל כך אבל יו קנט אולוויז גט וואט יו וואנט, מזל שלפעמים יו גט וואט יו ניד).

וחיים המרדים שכבר כתבתי עליו בהתאוששות התחלה של שיר (חיים המרדים מלאך משמיים אבל למה שעות מתעכב למה חיים? ).

20:50 יום האישה, מאוד גימיקי מצידה ואני לא מאמינה איך זה יקרה אבל זה קורה והיא יוצאת. אני ומתי בוכים בקול רם "זה שלנו, הדבר הזה שלנו״ מותשים לחלוטין אבל בהקלה מטושטשת אני מרפה את כל הגוף ומתמסרת לגופיפון הזה ששוכב עלי ומרגישה כאילו התפוצץ לי חד קרן בלב. אני לא מכירה אותה ואני כבר אוהבת אותה איך זה הגיוני.

אני כל כך רגילה לפוסטים של תודות של שירים חדשים והנה זה זולג לי גם לילדה חדשה, הצוות היה מדהים, סמכותיים אבל מסבירים וקשובים, לידיה המיילדת, דר פוקס, חיים המרדים שכבר כותבת עליו עוד שיר והכי חשוב לי, הדולה הכי מושלם בכל העולמות שקוראים לו מתי גלעד, אין לי איך להביע מה שאני מרגישה, אם אהבתי אותך פחות הייתי יכולה לדבר על זה יותר.

ואחת גורה, גמד טוב לב, מכשף סיני חכם ועוד מלא כינויים שכבר שייכים לה, שבחרה להגיע אלינו. נעדכן על הופעות מבטיחים שגם אנחנו נחזור לנגן אבל כרגע אנחנו בטיים אאוט מבורך מתמוגגים מאלכס. או בשמה המלא אלכס ליבי גלעד.
או בשמה המוגזם אלכס ליבי טלמון גלעד. שתגיד תודה שלא רשמנו אותה אלכס ליבי טלמון גלעד פריננס קונסואלה בננה האמוק.

עקבו אחרינו גם ב-Google News