מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) את הדוח השנתי הדן בשורת נושאים הקשורים בחינוך, שוק העבודה, תחבורה והגנת הסביבה. מהדוח עולים פערים בתחומי חינוך הנוגעים להיערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה, הקניית מיומנויות דיגיטליות לחיים, הכשרה מקצועית למבוגרים והתאמתם לשוק העבודה, הרפורמה במבחני הנהיגה ותחום מיחזור בקבוקי משקה.
עם פרסום הדוח, אמר מבקר המדינה אנגלמן: "חשיבותה של ביקורת המדינה ניכרת במיוחד בעת הזו, בצל מגפת הקורונה, נוכח ההשפעות המהותיות של המגפה על צורכי האוכלוסייה במגוון תחומים. המשבר התעסוקתי הנלווה למגפת הקורונה, מחדד את החשיבות בהשקעה בהון אנושי של עובדים קיימים, של מחוסרי עבודה ושל עובדים עתידיים – הילדים והנוער כיום – לשם הגברת המסוגלות התעסוקתית במציאות משתנה והמשך ביסוס מגזר ההיי-טק. הדבר נכון במיוחד לאוכלוסיות בחברה הישראלית שהן מעוטות אמצעים ומיומנויות, ולכן ניתן בדוחות דגש מיוחד לאוכלוסיות אלו".
המבקר קבע בדוח כי ריבוי בחינות הבגרות בישראל, כ-10 עד 11 בחינות לעומת 2 עד 5 במדינות שונות בעולם, מייצר קושי בבתי הספר לתעדף הקניית מיומנויות הנדרשות לתלמידים ולהשקיע בכך. גם התנאים הפיזיים מקשים על בתי הספר. מבקר המדינה גילה כי שיעור בתי הספר העל-יסודיים הזוכים להשתתף בפרוייקטים שמפעיל משרד החינוך לשיפור הסביבה הפיזית – קטן.
בשנים 2019-2016 אישר משרד החינוך, במסגרת פרויקט M21 לשיפור כיתות, שיפוץ של 496 כיתות בלבד בבתי הספר העל-יסודיים. מדובר על שיעור של 1.5% מתוך 32,756 כיתות שפועלות בארץ ו-33% מכלל הבקשות שהוגשו.
גם תוכנית "לתת חמש" שהושקה תחת שר החינוך לשעבר נפתלי בנט כנראה לא ממש סייעה, בעיקר לתלמידי הפריפריה. יותר ממחצית הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) משתייכים לבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק 8% מהם משתייכים לבתי הספר החלשים יותר.
חלק ניכר מהדוח נוגע להכשרות ולהתאמה לשוק העבודה העתידי לצד פעולות המדינה לחיזוק כוח האדם בתעשיית ההייטק. לפי אנגלמן מאות אלפי עובדים בסכנת אבטלה בשל האופן בו מתייחסת המדינה להכשרות מבוגרים לעולם העבודה. המבקר אף מייחד חלק ללימודי האנגלית בבתי הספר התיכוניים ובהכשרות המקצועיות, וטוען כי הם אינם עונים על צרכי שוק העבודה המשתנה. הוא אף מציין כי על אף חשיבות ענף הההייטק למשק הישראלי, מערכת החינוך מתקשה במיצוי הפוטנציאל של תלמידות במגזר הכללי ותלמידים במגזר והחרדי ובהרחבת מספר הסטודנטים באוניברסיטאות באופן שיאפשר את הרחבת מעגל העובדים בענף.
ביולי 2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההיי-טק. מבקר המדינה בדק את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, והצורך להיערך לביקוש העתידי לעובדים בתעשייה זו.
מלבד מיעוט תלמידי חמש יחידות בפריפריה מצא המבקר כי בשנת 2019 חלקן של הנשים בתעשיית ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים היה כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים – 18%. את האחריות הוא מטיל על התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק שמופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי.
גם אוריינות דיגיטלית שתאפשר לתלמידים להיעזר באינטרנט ללמידה נבדקה בביקורת. נמצא כי בשנים 2017-2014 רק לכמחצית מתלמידי החינוך היסודי ולמיעוט (23%-30%) מקרב תלמידי החינוך העל-יסודי הוקנתה אוריינות אינטרנט. שיעור המשתמשים במחשב לצורכי למידה והיבחנות נע סביב 50% בשכבות הגיל השונות לאורך שנות הלימודים 2019-2015, כשפערים משמעותיים הופיעו במגזר הערבי והחרדי. עם זאת, יש להניח כי תקופת הקורונה תשפיע על נתונים אלו של אוריינות אינטרנט בקרב התלמידים.
