יום הבחירות הקרוב (23 במרץ 2021) יהיה גם יום חגיגי לגן הלאומי החדש מגדל צדק ראש העין, שיפתח לראשונה את שעריו למבקרים. במשך מספר שנים התבצעו במקום עבודות שיקום, פיתוח ושימור בתקציב של עשרות מיליוני שקלים.
במסגרת העבודות להקמת הגן הלאומי החדש, שבימים אלו הושלם השלב הראשון שלהן, בוצע שיקום נופי ואקולוגי של המחצבות הנטושות, שפעלו בעבר במקום, ובסביבתן על ידי הקרן לשיקום מחצבות, נבנתה טיילת נוף מרכזית משובצת עצים ופינות ישיבה והוקמה מבואת כניסה לקליטת המבקרים.
צילום: תומר עופרי רשות הטבע והגנים
בנוסף, הוכשרו שבילי טיול באורך כולל של כעשרה ק"מ, ביניהם שבילים להולכי רגל, שבילי אופניים ושבילים מונגשים, ניטעו אלפי עצי בוסתן ושיחים והוסדרו חניות לרווחת המבקרים. כל זאת לצד עבודות שיקום, שחזור ושימור של המצודה הקדומה מהתקופה הצלבנית, המעטרת את ראש הגבעה בלב הגן הלאומי ומשלבת תצפית נוף מרהיבה לכל הסביבה – הן לאזור שמורת הטבע נחל שילה הסמוכה והן לאזור ערי גוש דן.
בתוך כך, במסגרת השיקום האקולוגי על בסיס המחצבות שפעלו במקום הוקמו גם 3 בריכות חורף בשטח של כ-80 דונם. בריכות אלו התמלאו לאורך עונות החורף האחרונות במי גשמים והפכו בכך למשכנם של מיני חי וצומח האופייניים לבית הגידול המיימי, שהולך ונעלם מנופי הארץ והעולם כולו.
3+בשורה למטיילים ולטבע
בשטח הגן הלאומי מגדל צדק פעלו עוד לפני קום המדינה למשך עשרות שנים, עשרות מחצבות שסיפקו חומרי בנייה. עם סיום פעולות החציבה באזור הפכו חלק מהמחצבות לאתרי פסולת פיראטיים ולמפגע סביבתי ותברואתי, ומבנה המצודה הקדום סבל מוונדליזם ואף היווה סכנה בטיחותית בשל גילו.
בצל זאת, הקרן לשיקום מחצבות, רשות הטבע והגנים עיריית ראש העין פעלו יחדיו לפיתוח הגן הלאומי ושיקומו על מנת להפוך אותו לפנינת טבע, מורשת וטיילות.
שיקום המחצבות התבצע בד בבד עם תנופת הבנייה בראש העין. הקבלנים שחפרו יסודות במהלך הבנייה בראש העין, אספו את שכבת האדמה העליונה והעבירו אותה למחצבות כדי לכסות בה את פני הקרקע. שכבה זו, העשירה בזרעים ובפקעות, היא המקור לצמחי הבר הרבים במקום (ביניהם חצבים, כלניות, נרקיסים, רקפות ועוד).
3+במקום צפוי להיבנות בהמשך באחת המחצבות הנטושות שבשטח הגן הלאומי גם תיאטרון פתוח עם אלפי מושבים. זאת לצד תכנית להקמת פארק אתגרי באתר. בנוסף יפעל על פי התכנית גם בית קפה באחד מחדרי המצודה לרווחת המבקרים במקום.
עלות הכניסה
הכניסה לגן הלאומי הינה בתשלום של 28 ₪ למבוגר ו-14 ₪ לילד. חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. הסדרי הכניסה של תושבי ראש העין במהלך כל ימות השבוע, שעות הכניסה והסדרי התשלום יפורסמו בנפרד לתושבי העיר ע"י העירייה.
בתקופת ההרצה של הגן הלאומי תתאפשר כניסה לגן הלאומי ללא עלות בין השעות 6:00-9:00 בבוקר.
3+היסטוריה של מגדל צדק – מהתקופה הצלבנית עד ימי הנוטרים
מיקומו של גן לאומי מגדל צדק הפך אותו לאתר בעל היסטוריה עשירה, מגוונת ורבת שנים. בין מגדל צדק ובין תל אפק הסמוך עברו דרכים קדומות, בהן הדרך הבינלאומית המכונה גם "דרך הים". באזור הגן הלאומי נמצאו שרידי יישוב רבים מתקופות שונות, ובהם חוות חקלאיות קדומות שהיו כאן החל מהמאה ה-8 לפסה"נ. בימי בית שני שכן כאן יישוב יהודי ושמו "מגדל אפק". ככל הנראה החריבו הרומאים את היישוב בימי המרד הגדול.
בתקופה הצלבנית הוקם בראש הגבעה מבצר מפואר ושמו "מירבל", שפירושו "פלא היופי". במאה ה-12 נכבש המבצר ונחרב בידי הצבא האיובי בפיקודו של סלאח א-דין.
הכפר מַגְ'דַל יַאבִַּא (או מַגְ'דַל אל-צַּאדק) הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין הדום השומרון ומישור החוף. הכפר נזכר במאה ה-13 בשם מג'דל יאפא. עם היחלשות השלטון העות'מאני במאה ה-18 החל לעלות כוחם של שייח'ים מקומיים. השייח' צאדק אל ג'מאעיני מכפר מג'דל יאבא שיפץ את שרידי המצודה הצלבנית והפך אותה לבית אחוזה.
במהלך שנות העבודה העברית במקום נערכו כמה ניסיונות להקמת "כפר חוצבים" שבו יגורו פועלי המחצבות ובני משפחותיהם ויחיו חיים חלוציים.
בין השנים 1937–1947 היה במגדל צדק מחנה עבודה ושמירה עם אופי של היאחזות צבאית. יצחק שדה ("הזקן"), לימים מפקדו הראשון של הפלמ"ח, הקים את הפו"ש (פלוגות השדה) וארגן במגדל צדק את פעילות הנוטרים. הנוטרים היו שוטרים יהודים שפעלו מטעם המשטרה הבריטית בתקופת המרד הערבי והגנו על יישובים, על מפעלים ועל דרכים, אך בפועל הם היו כפופים לארגון ה"הגנה". פעילותם של הנוטרים אפשרה לתעשיית האבן לפעול במגדל צדק וסייעה להגן על פתח תקוה ועל מעיינות הירקון הסמוכים.
בפרוץ מלחמת העצמאות הורע המצב הביטחוני באזור, והוחלט להפסיק את העבודה היהודית במפעלי מגדל צדק ולהסיג את כוח השמירה של לוחמי ההגנה. כוחות עיראקים השתלטו על שטחי המחצבות וכן על ראש העין הסמוכה, על תחנת הרכבת ועל מעיינות הירקון שמהם נשאבו מים לירושלים.
בליל ה-12 ביולי 1948 כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק וראש העין במבצע "בתק".
החי במקום – נדידת ציפורים ומינים מקומיים
בגן לאומי מגדל צדק קיים מגוון גדול של בעלי חיים בזכות רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן. ניתן למצוא בגן מיני יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי וצבי ישראלי.
הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי וחוצים אותו מילוני עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים וכן סרטנים ירודים וחרקי מים.
3+הצומח באזור – פרחים ועצי פרי
חברת הצומח בגן משתייכת בעיקר לצומח הים תיכוני וניכרת בו גם השפעת האדם שנוכחותו המתמשכת היא גורם משמעותי בעיצוב נוף הצומח במקום. בתהליך שיקום המחצבות פונתה הפסולת שהייתה בהן והן מולאו בשתי שכבות אדמה: שכבת מילוי ושכבת כיסוי. שכבת הכיסוי מורכבת מאדמה מקומית המכילה זרעים ופקעות של צמחייה טבעית, הנובטים עם בוא הגשמים ובאביב מתמלא הגן במרבדי פריחה צבעוניים.
בכל שטחי הגן ניתן למצוא מינים המזוהים עם נוכחות אדם כמו פיקוס התאנה, זית ודקל התמר. בטראסות החקלאיות הנטושות התפתחו מיני מטפסים כגון פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות. בבורות הסיד מופיעים סמר חד וטבק השייח ובשרידי החורבות ניתן למצוא חרדל לבן, סרפד כדורים, ברקן סורי וגדילן מצוי. עבודות השיקום והפיתוח של האתר כללו נטיעות של עצי פרי וצמחי נוי רבים לאורך השבילים.
