שר החינוך יואב גלנט הודיע היום על ההחלטה בנוגע לסיכום ועדות פרס ישראל אך מסתבר כי סערה התרחשה כאשר השר שלנט ביקש מהועדה לבחון מחדש את מתן הפרס לפרופ' עודד גולדרייך ממכון ויצמן שנבחר לקבל את הפרס בתחום חקר המתמטיקה הטענה – גולדרייך תומך בתנועות החרם נגד ישראל
מהנתונים של אלה שכן נבחרו עולה כי: ישנו ייצוג שיא לנשים בפרס ישראל. בשנת הפרס הנוכחית נרשם שיא חדש בתולדות הפרס עם זכייתן של 4 נשים פורצות דרך בחברה הישראלית במחצית מתחומי הפרס שחולקו עד כה. מדובר בקטגוריות ספרות ושירה ליוצרים ומתרגמים, אמנות הקולנוע, חקר הספרות העברית וחקר העבודה הסוציאלית.
שיא זה מצטרף לשיא נוסף בהיסטוריית הפרס: יותר ממחצית (כ- 55% ) היו נשים בוועדות הפרס השונות (16 חברות לעומת 13 חברים). זהו הישג חשוב ומשמעותי, והכרה במעורבותן הפעילה, בהישגיהן ובתרומתן העצומה של הנשים בישראל לעולם הרוח, התרבות והמדע.
פרס ישראל הינו הפרס החשוב ביותר אותו מעניקה מדינת ישראל לבכירי חוקריה ויוצריה בתחומי המדע, הרוח, התרבות והאומנות. הזוכים גילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם, או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.
להלן שמות הזוכים והזוכות והשופטים והשופטות לשנת הפרס תשפ"א:
בתחום ספרות ושירה זכו היוצרים והמתרגמים: נורית זרחי
בתחום חקר מדעי החיים: פרופ' אלי קשת,
בתחום אמנות הקולנוע: מיכל בת אדם,
בתחום חקר הספרות העברית והכללית: פרופ' ניצה בן דב.
בתחום חקר העבודה הסוציאלית, חקר הקרימינולוגיה: פרופ' אריאלה לבנשטיין
בתחום חקר מדעי המזרח הרחוק: פרופ' בן-עמי שילוני
בתחום חקר המקרא: פרופ' יאיר זקוביץ
תחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: ד"ר יוסף צ'חנובר ויהודה משי זהב, תחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב: טרם התקבלה החלטה סופית.
