נועם בנאי הוא מוזיקאי מצוין שהגיע הזמן שתכירו. נכון, הוא הבן של מאיר בנאי ז"ל, אחיין של אביתר ואורנה, ואהוד הוא בן הדוד של אביו – אבל המוזיקה שלו לגמרי מדברת בעד עצמה.
"זה תענוג גדול לגדול בבית כזה", בנאי משתף, "אני שמח על זה למרות שאני לא מכיר איך זה לגדול בבית אחר, כי היה במוזיקה המון חופש. כמו שילד קטן משחק עם צעצועים, אני הייתי משחק עם מוזיקה – מתופף על התופים של אבא, לוקח את הגיטרות שלו או מתיישב ליד הפסנתר, ובלי לדעת מה אני עושה הייתי מתחיל לנגן עליהם. ממש על כל הכלים. זו הייתה חוויה מאד יצירתית ואני בטוח שזה חלק ממי שאני היום, גם מבחינת האופי".
בזמן שילדי הגן התלבטו אם להיות כבאים או טייסים כשיגדלו, "אני ידעתי שאהיה מוזיקאי. אף פעם לא חשבתי בכלל על אפשרות אחרת וזה היה לי ברור מהרגע הראשון. מן הסתם יש בזה יתרונות וחסרונות, אבל אני שמח שהגשמתי את חלום הילדות שלי".
ואכן, בנאי חי את החלום. בשנת 2015 הוא הוציא את הסינגל הראשון שלו 'עץ אלון', שיחרר שני אלבומי E.P, ובימים אלה עובד על אלבום חדש שלראשונה יהיה באורך מלא.
"חופשי למצוא את הדרך שלי"
למרות מה שהיה ניתן לחשוב, ההשפעות המוזיקליות שלו מגיעות בכלל ממעבר לים. "בבית לא היינו מאזינים למוזיקה של המשפחה. יותר מזה, אבא לא היה שומע מוזיקה ישראלית וככה גם אני נוהג כיום – כי אני מרגיש שאני יותר עובד מאשר נהנה מהשיר. בודק מיד מי כתב את המילים ומי יצר את הלחן, זה מוציא את כל הכיף. המוזיקה בבית הייתה רק בלועזית וזה גרם לכך שהפינה שלי ביצירה הייתה לגמרי שלי. חייתי בתוך עולם שהצלילים שאני שומע הם לא מפה, וכך הרגשתי חופשי למצוא את הדרך שלי".
הוא מפלס את דרכו בהצלחה תוך ציפייה גדולה בעיקר מעצמו. "אני רוצה להוכיח לעצמי וגם לקהל שאני עומד בשורה אחת עם האנשים המדהימים שיש לי במשפחה. זה נותן לי דרייב להתקדם ולעשות עוד צעד בדרך לשם, ואני מאמין שאגיע. לא הייתי נכנס לעולם הזה אם לא הייתי חושב שאני מסוגל".
גם אבא מאיר ז"ל חשב שהוא מסוגל ו"עף על המוזיקה שלי לגמרי. הוא לא הספיק לשמוע המון, אלא רק את חמשת השירים הראשונים שיצאו בE.P הראשון, והוא מאד אהב אותם והביך אותי בפני אנשים. אני זוכר שלקח לשיר השני שלי 'קטנים' כמה חודשים עד שהוא נכנס לפלייליסט והושמע ברדיו, ובזמן הזה אבא אמר לי 'אני לא מבין איך הם מתלבטים עליו. זה שיר שאם אני הייתי מוציא אותו בצעירותי, הוא היה יכול להפוך בקלות להיות כמו 'גשם' (מילים ולחן: מאיר בנאי)'. בהתחלה הוא לא רצה שאלך לעולם המוזיקה, ודיבר עם אחותי ואיתי על כך שזה מקצוע לא פשוט ושאנחנו לא צריכים לעשות את זה לעצמנו. אחרי שהוא הבין שזה לא סתם תחביב אצלי ושאני רציני ורוצה להיכנס לתחום – הוא עשה סוויץ' בראש ותמך מהשנייה הראשונה".
מה התפקיד של המוזיקה?
לפני ארבע שנים מאיר בנאי הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. כמו בשאר יצירותיו של נועם בהן הוא כותב ישר מהלב, גם את האובדן הוא תרגם למוזיקה. "בחודשים הראשונים אחרי שאבא נפטר הייתי מגיע לאולפן בבית שלו, יושב עם הציוד שלו ופשוט כותב על החוויה של האבל והפרידה. ככה יצא לי אלבום שלם. הקלטתי את הסקיצות של השירים על הציוד של אבא, אבל עדיין לא הוצאתי את האלבום הזה ואני גם לא יודע אם אי פעם אוציא אותו. הוא אלבום אישי, לא מסחרי. אם יש אדם בקהל שגם חווה פרידה ואובדן, אז השירים שכתבתי יכולים לעשות לו מצד אחד נחת, אבל הם גם מאד כואבים ויכולים לגרום למאזין לשקוע בתוך כאב שאין בו נחמה, ולא בטוח שזה התפקיד של המוזיקה".
לכן הגיע הסינגל המרגש 'אף פעם לא לבד' עם אהוד בנאי – "זה לא שיר שכתבתי בזמנו, אלא הוא נוצר בתקופת הקורונה. ההבדל בין היצירות הוא ש'אף פעם לא לבד' הוא שיר רך, מחבק ומנחם, ולהבדיל מהאלבום ההוא – שאני לא רואה איך הוא יכול לעשות טוב לאנשים שחוו אובדן, השיר הזה יכול לחזק אנשים שעברו חוויה דומה לשלי. קיבלתי מאות הודעות מאנשים שאיבדו את הקרובים שלהם ומאד התחברו והזדהו. זו הייתה חוויה ממש עוצמתית".
אחד השירים היפים של נועם בנאי הוא 'אהבה זה לא מספיק' שיצא לפני מספר חודשים, ואת ההשראה למילים הוא קיבל מסיפור מיוחד על הנחת תפילין. מה הקשר בין השניים? הוא מסביר: "יש לי קשר יומיומי עם ה'. האמונה והיהדות הן מתנה עצומה. אין יום שאני לא מדבר איתו. כשחשבתי על המשפט 'אהבה זה לא מספיק', הבנתי שכל אדם שפוי ירים גבה ויגיד 'מה פתאום, אהבה היא הכל'. בגרסאות הקודמות של השיר, השאלה הזו על אהבה הקשתה על השלמת כתיבת השיר, כי איך אפשר להסביר באמת את הכוונה העמוקה במשפט הזה".
"כשהעליתי את השאלה הזו בשיחה עם איתמר (הרב איתמר אלדר), שהוא קרוב משפחה, הרב שלי, ואדם שאני מתייעץ איתו המון ומאד מעריך את דעתו – הוא סיפר לי שהוא מניח תפילין כל בוקר כבר 35 שנה, וברוב הבקרים הוא לא מניח את התפילין מתוך תשוקה או אהבה ענקית, אלא מתוך מחויבות. הוא הסביר שהמחויבות בשגרה היא הדבר שמוכיח את האהבה האמיתית שיש לו לה' כי היא האופן הכי אמיתי שאפשר להביע דרכו אהבה עמוקה – אם זה לאלוהים או לאשתך או לחבר, וזה מה שרציתי להגיד בשיר הזה. זה היה אחרי חיפוש. אחרי ארבעה טקסטים שהשיר הזה עבר, סוף סוף הגיע טקסט הנוכחי והמדויק".
והוא לא עוצר. אחרי היצירה המשותפת עם המוזיקאי דודי בר דוד, הוא המשיך לשיתוף פעולה חדש עם סתיו בגר בשיר 'בסוף זה תמיד שמח' – דבר שלא אופייני לו בדרך כלל. "לא עזבתי את הכתיבה לבד", הוא אומר, "אלא הפכתי להיות פתוח ליצירה עם עוד אנשים. לא רק פתוח, אפילו מעוניין בזה. פעם הייתי מאד קנאי ליצירה שלי ובשנה האחרונה בא לי על זה, מרגיש שזה מביא אותי למקומות חדשים, כאלה שלא הייתי מגיע אליהם לבד".
"הגעתי לסתיו עם שיר אחר שכתבתי והלחנתי, ומפה לשם הוא הציע שננסה ליצור ביחד משהו. היה לי קשה לסרב כי אני מאד מעריך את סתיו והוא מוזיקאי אדיר, אז הלכנו על זה. כתבנו את 'בסוף זה תמיד שמח' אחרי כמה שעות שבהן סיפרתי לו על ההיכרות שלי עם אשתי – הכרתי את יעלי, ואחרי זמן קצר אבא שלי חלה, אז נכנסנו לתקופה מאתגרת מכל הבחינות, ואין ספק שהיה קשה להצמיח מתוכה זוגיות. דווקא אז היא לא חששה, לקחה צעד קדימה, והייתה שם בשבילי ובשביל אבא שלי בכל השנתיים האלו. זה היה חלק מרכזי בהשראה של השיר הזה".
ולא רק שיתופי הפעולה הם חידוש מרענן, אלא כאמור גם אלבום ראשון באורך מלא שעתיד לצאת. "הרבה זמן רציתי לעשות אלבום מלא. מרגיש לי ש-E.P הוא חצי צעד כי יש בו משהו קצר. מצד אחד הוא תואם את המציאות שלנו שהפכה להיות מאד מהירה – אז אלבום קצר של חמישה שירים הוא משהו שיכול להתאים לה, אבל אני מרגיש שכבר יש לי קהל ואני רוצה שהוא ישמע יותר מכמה שירים". אז אם הוא רוצה ואנחנו רוצים, הדבר היחיד שחסר הוא החזרה לבמה. "ממש בימים אלה אנחנו עובדים על זה ונפרסם לוח הופעות בקרוב". שווה לעקוב.
