בפוסט שפירסמה אשת התקשורת החרדית דנה ורון בדף הפייסבוק שלה, התייחסה ורון ליום האישה שחל היום (ב'), לחשיבותו בעינייה אבל גם לביקורת שיש לה על צורות החגיגות.
כך כתבה:
"אני בעד עוצמה נשית. לעזאזל אני מנסה להיות אותה יום יום, שעה שעה. בין הבית לרדיו, לזום לכביסה, אני רוצה להיות עוצמת נשית, אוף, כמה שאני מנסה. אבל זה אף פעם לא ממקום של שוויון, בלי קשר לאף אחד מגיע לי מיליון.
לא רוצה להיות ״כמו הגברים״ לא מחפשת שיוויון הזדמנויות. רוצה להצליח את כל האתגרים, אלה שמפריעים לי למה שבאתי להיות. מאמינה שעובדת היותי אישה זה עצמו חד פעמי ומיוחד. דווקא בגלל שאני עגולה במקומות בהם גברים הם עם כל כך חד.
פעם חשבתי שאין סיבה לחגוג יום מסוים על עצם היותי אישה, חשבתי שאם חוגגים אז כל יום צריך חגיגה חדשה, על הקסם הזה שאנחנו מלהטטות ומג׳נגלות, בלי שום הפוגה ובלי שום הקלות. חשבתי שלתת לי רק יום זה עלוב, ושיום האישה זה לא כזה חשוב.
אבל רק בגלל שאנחנו כמעט לא לוקחות לעצמנו אף פעם, כנראה שצריך ״יום אישה״ שיש טעם. אבל זה לא יום של רמיסה בצורה גברית, כוחנית, מתנשאת, אלימה.
לחגוג תכונות גבריות ביום האישה? אני שואלת אתכן, בשביל מה? נשים חוגגות את הרוך, את החכמה שבזכותן בונה ולא רק את ביתה. נשים חוגגות את כוח ההבלגה, כוח הרצון וההחלטה. ברור שרוצה זכויות, רוצה הזדמנויות, גם רוצה ללכת ברחוב בלי לפחד, אבל אלה זכויות לכל אדם באשר הוא אדם ושווה בלי קשר איזה יום לייחד.
ביום האישה אני חוגגת את השונה, לא את השווה. אנחנו לא כמו גברים ובחיים לא נהיה (ותרשו לי להוסיף ״איזה מזל?!״) היום צריך לחגוג בלי להיות מפחידות כי אז העיקר מתפספס וחבל".
