לוקץ' שחגג שלשום את יום הולדתו ה-36, הוא אחד הראפרים המצליחים בארץ. חוץ מזה הוא גם שחקן, תסריטאי, עיתונאי חובב, יוצר, וככל הנראה מחזיק בתואר 'כותב השירים המהיר ביותר בישראל' עם שירים ולהיטים שכתב בעשר דקות בלבד (!).
למרות כל אלה, אי אפשר לברוח מהעובדה שרבים יגדירו אותו בראש ובראשונה כאדם שמן. לכבוד יום המודעות להשמנה הבינלאומי שחל היום, לוקץ' משתף באומץ בחוויה שלו כאדם בעל עודף משקל, מה עזר לו לקבל את עצמו כפי שהוא, וגם נותן טיפ הכרחי להערכה עצמית.
מתי הבנת לראשונה שיש לך עודף משקל?
"עודף המשקל ליווה אותי מגיל צעיר. בגן-חובה כבר התחלתי להשמין ואני זוכר שתמיד הייתה לי גישה מאד חיובית לעניין הזה – אם ילד היה קורא לי 'שמן', הייתי עונה לו 'תודה'. אנשים מספרים לפעמים שבגלל עודף המשקל לא היו להם חברים, אבל אצלי זה לא היה ככה. לא הייתי מאלה שמשפילים מבט, אלא להפך – הייתי מאד פופולרי בזכות ההסתכלות שהייתה לי, ותמיד הלכתי עם זה בגאווה. בבית נתנו לי הרבה ביטחון, קיבלו ואהבו אותי כמו שאני. נתנו לי את ההרגשה שאני יכול להיות מה שאני רוצה ואין ספק שזה עזר. ברוך ה' אני מרגיש שיש לי השגחה פרטית ממש. לא באתי מבית מסורתי אבל הרגשתי את ההשגחה עוד לפני שיצאתי בכלל לקרוא לה בשם".
מה ההרגשה כשהמשקל מגדיר אותך?
"קשה לי עם הגדרות. בשנת 2009, כשהתחלתי להתפרסם עם הלהיט הראשון שלי, ממש רציתי שיכתבו עליי שאני קודם כל ראפר ויוצר ולא שאני שמן. יש לבני אדם נטייה פסיכולוגית להגדיר אנשים בצורה פשוטה ככל האפשר, כי ככה המוח שלנו עובד – בתבניות. קל לנו לראות אנשים בתבניות, ואני לא אוהב שמכניסים אותי לכאלה. יש לי כל כך הרבה מאפיינים שונים וקשה להגדיר אותי, ואנשים מנסים בכל זאת".
זוכר תגובה אחת שהיה לך קשה במיוחד לשמוע?
"אני מאד אוהב את ישראל, אבל יש פה יתרונות וגם חסרונות. אנשים מדברים פה ונוטים להתערב בעניינים שלא שלהם – היו פעמים שהייתי עולה על מונית והנהג היה שואל על התזונה שלי. זה יכול לחרפן. אבל מצד שני כמובן שיש המון אהבה – לדוגמה, יש לי נטייה לנקע ברגל, ויצא שנקעתי את הרגל ברחוב כמה פעמים. כשזה קרה, אנשים היו רצים אליי, באו להרים אותי, לעזור, הציעו לי קפה. כשזה קרה לי בלונדון, הייתי יכול לשכב על המדרכה עשר שעות ולאף אחד זה לא היה אכפת".
"רוב התגובות שאני מקבל הן חיוביות ותומכות, אבל כשמגיעה תגובה שלילית פעם בכמה זמן, בדרך כלל כבר יש לי עור של פיל – למרות שזה תמיד משפיע. אי אפשר לאטום את הרגשות, אבל אני בוחר לקחת הכל בפרופורציות. אז מנסים לא להתייחס, אבל גם כשאתה שלם עם עצמך – זה עדיין לא קל. אני מקבל הרבה תגובות טובות ואנשים באמת מחבקים אותי. אני עונה בכל יום לתגובות של הקהל, כמובן רק אם הן מכבדות".
1+איך אפשר ללמוד לקחת תגובות פוגעניות בפרופורציות?
"זה כמו אצל אנשים שלומדים אומנויות לחימה – כשחוטפים הרבה מכות, לאט לאט זה כואב פחות. אני זוכר את הפעם הראשונה שהייתה כתבה גדולה עליי וכינו אותי בה 'חזיר יבלות'. הכינוי הזה עדיין מלווה אותי מ-2008. אבל חוץ ממנו, אין עוד משפט שמלווה אותי מאז".
בגיל 25 החלטת לעשות ניתוח קיצור קיבה. מה הביא אותך לצעד הזה?
"עד אז הייתי לוזר במערכות יחסים. בנות הזוג שהיו לי התייחסו אליי לא יפה, הרגשתי לא ראוי והייתי מוזנח. הייתה לי ראסטה ענקית, הייתי לובש בגדים בלויים ובקושי גוזז ציפורניים. ממש החלטתי עם עצמי שאם אני בעודף משקל אז אני לא שווה. ניסיתי לרדת במשקל לבד, וזה דבר לא פשוט בכלל לעשות. ירדתי 40 ק"ג ואז העליתי אותם בחזרה פלוס 20 ק"ג נוספים והגעתי למשקל של 230 ק"ג. שם הבנתי שאין ברירה וצריך לגשת לניתוח, אז גם הורדתי את הראסטה והחלטתי לעשות מייק-אובר".
"רציתי לפתוח דף חדש בחיים, והבנתי שאף אחד לא יהפוך לי את הדף אם לא אהפוך אותו בעצמי. לא צריך לחכות שהמזל יגיע, אלא להביא אותו בעצמך. דווקא בתור יהודי מאמין, אני חושב שה' עוזר לאלו שעוזרים לעצמם, אז ניסיתי לעזור לעצמי. אגב, הגישה הזו של לקום ולעשות לא תמיד עובדת, ולפעמים כשאתה קופץ למים אתה טובע, אבל בעיניי חשוב לנסות ולפעול".
"ועדיין הייתי שמן בכל הזמן הזה – אבל פתאום קלטתי שיש לי כל כך הרבה מה להציע לעולם, ושהמשקל לא צריך להגדיר אותי. ברגע ששיניתי את הגישה הכל השתנה. יש לי חברים שצוחקים על זה שהם לא מכירים אנשים שכ"כ הרבה בנות מתחילות איתן כמו שקורה אצלי. זה יכול להישמע מוזר לאנשים בגלל שאני שמן. נכון שאני שמן, אבל אני לוקץ'. אני אחלה גבר, בחור מוכשר ומוצלח. לא שזה משנה כי אני נשוי באושר ברוך ה', אבל זו האמת – וזה קרה רק בזכות שינוי ההסתכלות שלי על עצמי".
1+נושאי דימוי הגוף וההערכה העצמית קשים בעיניך יותר כיום בעידן הרשתות החברתיות?
"שעות ביום הולכות לי על הרשתות החברתיות. ברמה האישית אני לא מרגיש את הקושי כי כבר עברתי מסע. ברמת החברה, מצד אחד אני מתבייש בשביל ילדים שעוברים דברים נוראיים ברשתות והרבה פעמים מרגישים חלשים בגלל זה, ומהצד השני – הרשתות גם יכולות להעצים אותם. כשהייתי קטן, כמעט לא היו מפורסמים שהיה להם עודף משקל- כל המנחים והדמויות בתכניות הטלוויזיה היו יפים ורזים. גם אם היו מראים מישהו שמן כמו הדמות של טנצר המניאק (מהתכנית 'שמש'), הציגו אותו כאדם וולגרי שכל היום אוכל סנדוויצ'ים. לא הייתה דמות להזדהות איתה".
"היום כשהילדים יכולים לראות אותי, הם חושבים 'הוא מגניב, נחמד ומצליח, למרות שהוא בעודף משקל', וקל להם להזדהות איתי ועם עוד רבים וטובים אחרים. לכן כשאני מקבל הודעות בסגנון של 'לוקץ', עזרת לי לאהוב את עצמי כמו שאני', אלה הרגעים שאני תופס את עצמי ואומר שאני עושה פה משהו שהוא מעבר להגשמה עצמית – אני עוזר ומוסיף ערך חיובי לעולם. כל הודעה כזו היא מדהימה. אנחנו נותנים לילדים תקווה ואת היכולת להבין שזה לא נורא ושאפשר להיות שמן".
"יש לילדים נטייה להיטפל לדברים הכי קלים, והכי קל זה עודף משקל, מישהו שפחות נאה לטעמם וכו'. דימוי הגוף יכול להיות מושפע מאד מאמירות פוגעניות כאלה, ולכן אני חושב שלאנשים שהם לא 'מודל היופי' ולא מתביישים לשתף מהחוויות שלהם, יש תפקיד חשוב כאן. זו הסיבה שאני גם עושה את הראיון הזה. אם יש מקום שאני מרגיש שלקול שלי יש ערך, זה בדיוק פה. כאן אני מרגיש שאני עוזר. אני לא יודע למי, אבל אם מישהו או מישהי שיקראו את זה, המילים האלה יכולות לעזור להם. לכן שווה לי להרגיש קצת לא נעים וחשוף, כי בשביל זה אני כאן".
האם לעודף המשקל יש השפעה על היצירה שלך?
"היצירה שלי היא ברובה מאד קומית, ואני כותב על מה שבא לי באותו הרגע ליצור, אז הנושא של המשקל יכול לעלות לפעמים. בשנים האחרונות אני מוציא שירי אהבה לשפים כמו אסף גרניט ואייל שני, בהם אני כותב על כמה טובים בעיניי. אני לא אכתוב על כמה אני אוכל או אגיד 'אני שמן'. זה כמובן שם, אבל זה לא הנושא".
"הציעו לי לעשות פרסומות שבהן אני אוכל או ששוקלים אותי ולא הסכמתי. זה לא יכול להיות 'בדיחת שמנים'. זה לא מגניב ואין לזה מקום כבר. יש עדיין אנשים שמספרים בדיחות כמו 'למה אדם שמן…' וצריך לשחרר מזה. גם אני עם האומנות שלי – יש שירים שעכשיו לא אופיע איתם כי התקדמנו, זה לא מתאים. יש דברים שעדיף שיצאו לפנסיה".
השבוע הוצאת את המיקסטייפ המצוין 'ביגי נתניהו', יש עוד תכנונים?
"'ביגי נתניהו' הוא מיקסטייפ שלישי מסוגו, אחרי 'דונלד טראפ' ו'בראפ אובמה'. במיקסטייפים אני לוקח שם של מנהיג ומשנה לו את הקונטקסט. יש לי אלבום שהוא כבר די מוכן, בשלוש שעות וחצי כתבתי 11 שירים ובסוף הקלטנו עשרה. ברובם מתארחת אשתי המוכשרת הילה חלואני, וגם סגול 59 וחברים טובים נוספים. חוץ מזה יש גם EP קטן, ועוד 50-60 שירים מוכנים. יש למה לחכות".
לסיום, תן לנו טיפ ממך להערכה עצמית
"זה טיפ שלא בהכרח יתרום להערכה עצמית, אבל כן יעזור מאד בחיים: להוריד את רגשות האשמה. זה לא בהכרח יגרום לנו להעריך את עצמנו יותר, אבל זה כן יעזור לא לשנוא את עצמנו. סטטיסטית, הסיכוי להצליח בדיאטה ולרדת במשקל ללא ניתוח ולהצליח לשמור עליו הוא חמישה אחוזים. כלומר, 95% ממי שמנסים לעשות דיאטה לא יצליחו. תמיד אומרים ש'אם תאמין ותרצה, אתה יכול' מבלי להתחשב בפסיכולוגיה האנושית שבדבר – העובדה שאין לנו הרבה סיכוי להצליח כי יש המון פיתויים מסביב".
"מה שהכי קשה הוא לא חוסר ההצלחה, כי ברור שחוסר ההצלחה יהיה גדול יותר מההצלחה. אבל כשאתה מרגיש אשם, האשמה היא הדבר הכי גרוע שיש. אתה מבקר את עצמך כל הזמן וחושב שאתה כישלון כי לא הצלחת, וזה הכי נורא. כשאתה אוכל עוגה ואז מאשים את עצמך ואומר 'למה אכלתי את זה' – זה לא צריך להיות ככה! ברוב הסיכויים זה יותר חזק ממך, ואם לא תצליח זה לא אומר שנכשלת – זה אומר שאתה אנושי. ברמה הנפשית, זה לא פשוט בכלל לאדם לאכול סלט במקום עוגה. ואם אתה לא מצליח – זה בסדר, ואם נשברת – זה בסדר! זה לא אומר שאתה פחות טוב או פחות מוצלח כבן אדם. האשמה הזו לא מובילה לשום דבר טוב. רק לבכי, חרדות ודיכאון".
"להגיד למישהו איך לאהוב את עצמו? אני לא יודע, כי גם לי זה לקח זמן, אבל אני יכול להגיד שהדבר הכי חשוב – שגם אני עדיין מתמודד איתו, הוא לשחרר מהאשמה. היא הבסיס לשנאה העצמית. אז אולי לא תתחיל לאהוב את עצמך אם תפסיק עם האשמה, אבל לפחות תפסיק לשנוא את עצמך, וזה בהחלט צעד אחד קדימה בדרך".
