אמרו לי מה התה שלכם – ואומר לכם מה אתם.
כוס תה. כמה באנלית היא יכולה להיות כמה לא… בשביל להכיר את סוגי התה השונים, בואו נתחיל קודם מהתחלה: מהו תה בכלל? ממה מפיקים אותו ולמה הוא נקרא כך? כמה עובדות יבשות – לפני שנתחיל.
מכאן הכל מתחיל
תה – בהגדרתו היבשה, ע"פ ויקיפדיה, הוא משקה המיוצר על ידי חליטת עלים או ניצני עלים של שיח הקמליה הסינית (Camellia sinensis), המכונה גם צמח התה, במים חמים עד רותחים (לרוב בטמפרטורת 80° עד 95° מעלות צלזיוס). תה עשוי לכלול גם עשבים אחרים וחומרים אורגניים אחרים הנותנים טעם וריח, לדוגמה קליפות פרי, שמן אתרי ועוד. ישנם גם סוגי תה נטולי קפאין המופקים בתהליך כימי.
בשפה יומיומית משמשת המילה "תה" גם לחליטות של צמחים אשר אינן כוללות את עלי השיח קמליה סינית, ואלו מכונות לעיתים "תה צמחים", אך שמם המדויק הוא חליטת צמחים כי הן לא מכילות את צמח התה.
1+התה משמש לעיתים כמרכיב בדיאטת הרזיה משום ששתייתו עשויה לעורר תחושת שובע בקיבה.
הידעתם? תה הוא המשקה הנפוץ ביותר בעולם אחרי מים.
סוגי תה שונים
לתה ישנם סוגים רבים, אשר העיקריים שבהם הם: לבן, צהוב, ירוק, אולונג, שחור, אדום ופו-אר. סוגי התה השונים נבדלים לפי החלק של הצמח ממנו הם מופקים וצורת העיבוד שלהם. בעיקרון ניתן לומר, שככל שתהליך החימצון שעוברים העלים ממושך יותר, כך צבע התה יהיה כהה יותר.
התה הלבן – הוא מופק מהניצנים של צמח התה ומיובש עוד טרם הספיק להתחמצן.
תה שחור – זה התה הכהה ביותר. הוא עובר תהליך חימצון במשך כשבועיים עד חודש ולאחר מכן תהליך ייבוש. אצל הסינים מכנים אותו גם "תה אדום".
תה ירוק – סוג התה הזה עובר תהליך חימצון מועט. הוא מופק מעלים צעירים וניצנים העוברים חימום על מנת לעצור את תהליך החמצון באופן מלאכותי מיד לאחר הקטיף. השיטה הנפוצה לבצע פעולה זו היא השיטה הסינית, בה עלי התה מוקפצים במחבת ווק גדולה על אש חמה ביותר. תה זה הוא התה הנפוץ בעולם.
1+תה צהוב – זהו סוג נוסף של תה סיני, העובר עיובד דומה לזה של התה הירוק, אך פה ייבוש העלים איטי יותר, מה שגורם לשוני בצבע ובריח.
תה פו-אר – תה זה מיוצר במחוז יונאן שבסין. הוא עובר תהליך חימצון וייבוש דומה לזה של התה השחור, אך בסופם הוא עובר גם תהליך של יישון ממש כמו יין. היישון שלו נעשה באויר הפתוח בחדרים עם לחות גבוהה ורוח, וזה מה שיוצר שינויים בריח התה ובטעמיו. העלים המיובשים, שנחשפים לחיידקים, ללחות ולחמצן שבאוויר, עוברים חמצון נוסף ותהליכי תסיסה. ככל שפרקי זמן היישון ארוכים יותר (החל מכמה חודשים עד עשרות שנים), התה נחשב יוקרתי יותר.
כך תכינו תה איכותי
כדי להכין תה אמיתי, עם הארומה והטעם הנכונים, חשוב להקפיד על כמה דברים. הטמפרטורה היא גורם משפיע ומשמעותי בחליטת התה, ולכן על מנת לשלוט בטמפרטורה בצורה יותר טובה נהוג לחמם את הקנקן מבעוד מועד, על ידי שטיפתו במים רותחים. לאחר מכן מרוקנים את המים מהקנקן, ומכניסים במקומם את עלי התה לפי הטעם והסוג הרצוי ומוזגים שוב מים בטמפרטורה הרצויה. מומלץ לחלוט סוגי תה שונים במים בטמפרטורות שונות כדי למצות את מירב טעמו ומרכיביו הבריאותיים של התה. תה ירוק ולבן נהוג לחלוט בטמפרטורה שלא עולה על 80° צלזיוס. חליטה בחום גבוה מזה תוליד תה מר וחסר יתרונות תזונתיים. תה אולונג ותה שחור מומלץ לחלוט בטמפרטורה שבין 90° ל95° מעלות.
