1. "הרוצחים השתייכו לכנופיית סוטים הומוסקסואלים". זוהי אינה ידיעה בירחון של תנועת להב"ה, וגם לא שורה מתוך העלון השבועי של חברי נטורי קרתא, זוהי כותרת בעיתון, 'מעריב' שמו, והתאריך הוא 14 ביוני 1989. שלושים שנה, לך תזכור.
למה אני מזכיר נשכחות? כיוון שלעיתים הן עוזרות לנו להבין כמה הרבה עבר עלינו מבלי שבכלל נשים לב.
2. 'שִיחָדָש'. (באנגלית: (Newspeak. היא שפה בדיונית המוצגת בספרו של ג’ורג’ אורוול, ”1984". המינוח 'שיחדש' הפך ביטוי מקובל לפעולה של תיאור המציאות במסולף בעזרת מונחים הממסכים את האמת (מתוך 'ויקיפדיה').
1+כבר למעלה מעשרים שנה שהעולם המערבי כולו, ובתוכו גם אנו יושבי ארץ הקודש, מצוּוים לדבר את אותו ה'שיח החדש' של מובילי התרבות ומעצבי דעת הקהל. ישנם כאלה שבטעות מצמצמים את גודל השינוי בשפה, וחושבים שהמילים P.C (פוליטיקלי קורקט), הינן מספיק ממצות עבורו. אלא שהשינוי גדול הרבה יותר. זוהי בעצם שפת תעמולה, על ידה ניתן לקדם דברים שהם לגמרי לא רציונאליים, לא מוסריים ולא אנושיים, דברים שאדם הגון לא היה מעלה על דעתו, אבל מה לעשות שהם הפכו להיות השיח, ורק כך מותר לדבר. זה כבר לא רק סגנון דיבור בו חובה להישמר מלפגוע באדם אחר או קבוצה שונה של אוכלוסייה, זוהי שפה בה תפיסת העולם הפוסט מודרנית מוטבעת בכל חלקיק משפט. מי שלא מדבר בשפה הזו, מי שלא משמש כשופר ל'ניו ספיק', אינו ראוי לבוא בקהל, מבזים אותו ודוחים אותו.
כך, בתהליך של פחות משלושים שנה, מה שהיה נחשב כסטייה והפרעה נפשית, הפך להיות יפה ונערץ, וצורות התנהגות שהיו מזכות אדם בבוז וסלידה, קיבלו מעמד נוצץ וזוהר. כך 'מחבל ארכי רוצח', הפך ל'פרטנר לשלום', וכך גם 'סטיה' הפכה ל'נטיה'. תשאלו את שבי גטניו, מי שהמציא בשנת 2001 את המונח להט"ב, וכפי שהוא נימק בראיון: "כדי שישמע כמה שיותר קרוב למילה 'להיטיב', שיש לה קונוטציה חיובית".
1+3. ה'שיח החדש' כה מוחלט, אבסולוטי וטוטאלי, שתחת אימתו לא רק שלא ניתן לבטא תפיסות עולם שונות, כי אם הרבה יותר מזה – לאותן תפיסות אין בכלל מילים בהן הן יוכלו להביע את עצמן. כל ניסיון להציב עמדה שונה מעמדות הקצה הליברליות, יתקל במחסום השפה, שפה שבמהותה כלל לא מאפשרת לחשוב אחרת ולדבר אחרת.
4. טוב, מה לכל זה ולבחירות העומדות בפתח? אז ככה: השפעת ה'שיח החדש' לא נשארה רק בעולם האמונות והדעות. ה'שיח החדש' חלחל וקנה לו מקום של כבוד בכל המערכות הציבוריות במדינת ישראל – ממשרדי הממשלה והכנסת, דרך גופים ציבוריים ועד לחברות קבלן בשוק החופשי. כך יוצא, שעל אף שמשנה לשנה האוכלוסייה במדינת ישראל הופכת ליותר שמרנית, מסורתית ודתית, ספר החוקים שלה וכל הגופים הציבוריים מרכינים ראשם בפני ההגמוניה החדשה ומרגע לרגע הופכים ליותר ליברלים, פרוגרסיביים, פוסט מודרניים ומטורללים.
ברוכים הבאים למדינת כל אזרחיה: בג"ץ פסק כי על המדינה להכיר ב'גיור' רפורמי
משרד החינוך, כבר מגילאי הגן, משקיע זמן ומשאבים בשיעורים וסדנאות המטפחים ומעודדים יחסים סוטים חד מיניים; צה"ל שלנו מכופף פעם אחר פעם את ערך הניצחון והכשירות המבצעית בפני גחמות של ארגוני נשים רדיקליים, האומרים בפה מלא שעבורם אישה בסיירת חשובה מההצלחה של הסיירת; משרד הביטחון מממן למשרתים בצבא ניתוחים לשינוי מין; ועוד ועוד.
כל זה קורה ואצל מאה ועשרים חברי כנסת אין פוצה פה ומצפצף. שתיקה מוחלטת מקיר לקיר. מה עם איזה שאילתה? מה עם להרים יד באחת מוועדות הכנסת ולשאול – מי שׂמכם לשנות לנו את המדינה בלי לקבל על כך רשות? מה עם לברר מי אותו גורם במשרד החינוך שקיבל על עצמנו לחנך מחדש ולשטוף את מוחם של ילדי הגן? 'שיח חדש', כבר אמרנו.
5. בימים כתיקונם היה זה תפקידה של המפלגה הדתית לאומית, ממשיכת דרכה של תנועת 'המזרחי' העתיקה. לשם כך הרי היא הוקמה לפני בדיוק מאה עשרים שנה. אלא שכבר קרוב לעשור היא לגמרי נעלמה מהנוף, התאיידה, התאבדה ונגנזה על ידי נפתלי בנט, שעבור הזכות הגדולה של 'לשים יד על הגה ההנהגה' ויתר על תפקידה ההיסטורי של מפלגתו – לשמור על הנשמה של המדינה.
אלא שכעת, אולי, משהו ישן חוזר. אילוצים פוליטיים ואימתו של אחוז החסימה אילצו את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ללכת יחד עם שתי מפלגות אידיאולוגיות, אשר בדרך לא ברורה הצליחו לשמור את עצמן נקיות כמעט מכל זכר של ה'שיח החדש' – 'נעם' ו'עוצמה יהודית'.
6. הזעם שבן גביר מעורר אצל אנשי התקשורת והתמוטטות העצבים שמפלגת 'נעם' גרמה לאנשי שמאל בקמפיין הקודם שלה, הם שניהם לא בגלל הדעות 'החשוכות' שהם מבטאים. הזעם והתסכול נובע מכך שהם פשוט לא משתפות פעולה עם ההגמוניה ונמנעות מלדבר את השפה. בעולמו של בן גביר הערבים נשארו אויב ובעולמם של אנשי מפלגת 'נעם' רק אבא אמא וילדים זו משפחה נורמלית. פשוט להתעלף. כל מה שאמור להיות 'מובן מאליו', 'אקסיומה' ו'לא יעלה על הדעת', לא קיים בעולמן של אותן שתי מפלגות זניחות, ואולי דווקא משום כך הן עתידות להיות כל כך חשובות ומרכזיות בשימור זהותה היהודית של מדינת ישראל.
