העם היהודי ידע לאורך שנות קיומי אלפי מאורעות סבל, פרעות וחורבן. לא מעטים היו האנשים שניסו אף להשמיד אותנו לגמרי מעל פני האדמה. ממש כבימים ההם – ימי מרדכי ואסתר.
אחת התקופות הקשות ביותר לעם היהודי במאה השנים האחרונות, הייתה מלחמת העולם השניה – המוכרת יותר בשמה היהודי "השואה".
גם את התקופה האיומה הזאת אסור לנו לשכוח, ממש כמו שאת תקופת השמד בשושן הבירה. אז היום אולי זו לא חכמה גדולה כל כך, כי יש לנו את "יד ושם" ומאות סיפורי וסרטוני זוועה, שיכולים לספר ללא קול את כל מה שהתרחש באותה תקופה איומה. אבל היה גם מי שטרח להעלות את כל השתלשלות הדברים על הכתב, ממש כמו במגילת אסתר. הוא קרא לה "מגילת היטלר".

נעים להכיר: אשר חסין
אשר פרוספר חסין היה מורה לעברית, ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בשנים 1959–1969. הוא נולד בשנת 1918 בקזבלנקה שבמרוקו. חסין הוכשר להוראה בסמינר למורים כבר במרוקו, ושימש יו"ר חבר המורים העבריים במדינה. במסגרת פעילותו הציבורית היה חסין מראשי הפדרציה הציונית שבמרוקו ונבחר ליו"ר ארגון "חובבי השפה" להפצת השפה והתרבות העברית וליו"ר המועדון העברי בקזבלנקה.
בשנת 1948 עלה לארץ ונבחר מטעם מפא"י לכהן בכנסת הרביעית, החמישית והשישית. כן עמד בראש התאחדות עולי צפון אפריקה.
מגילת היטלר
בשנת 1944 כתב חסין בעברית את "מגילת היטלר", שבה הוא מתאר בשבעה פרקים את סיפור עלייתו של היטלר לשלטון, תכנון וביצוע השמדת היהודים, לחימתם של "כוחות הברית" כנגד הנאצים ונפילתו של היטלר. חסין היה מודע לכך שהסוף במגילת היטלר אינו חיובי ומשמח כבמגילת אסתר ולכן ציין שיש לקרוא כל שנה את המגילה בכובד ראש תוך זיכרון הנרצחים.

תוכנה וצורתה של המגילה הוא כמגילה יהודית טיפוסית. התוכן הינו בעל אופי דתי וכולל ברכות, קטעי פסוקים ואפילו את מניין עשרת בני המן האקטואליים לתקופה. לאחר סופה של המגילה וברכת ״הרב את ריבנו והלוחם לוחמינו״ מופיעה הדמייה ל״ארור המן וברוך מרדכי״, לפיו ארורים כל הרשעים: היטלר, מוסוליני, טויו, הימליר, גורניג, גובילס, היץ, דארקיי דו פילפוא, וברוכים כל הצדיקים, מקביליהם של מרדכי ואסתר: רוזווילט, סורסיל, סתאלין, דו גול, גירו, תשאנג קיי שיק.
חסין לא שכח גם "מקביל" לחרבונה: "גנרל קאתרו זכור לטוב" המגילה המקורית הייתה כמגילת אסתר של ממש, מגולגלת על גבי קלף.
