הזיהום הקשה שהתרחש בחופי ארצנו בסוף השבוע שעבר נגע ללב של כולנו. כואב מאוד לראות את התמונות של החיות הפגועות והחופים המזוהמים.
רבים שואלים את עצמם – מהו מקור הזיהום? האם ימצו את הדין עם האחראים לזיהום? וגם מה ניתן לעשות בכדי לסייע?
המומחים של החברה להגנת הטבע עושים לנו סדר ועונים על כל השאלות בנוגע למפגע האקולוגי הקשה.
האם כבר מצאו את מקור הזיהום?
זוהה כתם שמן על-ידי לוויין כ-50 ק"מ מחופי ישראל. ההערכות מדברות על כך שמקורו במיכלית שנעה באזור. אתמול הוצא ע"י המשרד להגנת הסביבה צו איסור פרסום בנוגע לחקירה המתנהלת בנושא זה למשך שבוע, בשל מעורבות גורמים בינלאומיים.
2+האם יש דרך לאתר את הגורמים לזיהום ולמצות איתם את הדין?
אמורה להיות. ישנם צילומי לוויין ונלקחו דגימות לזפת שהגיעה לחופים ונערכת להם בימים אלו אנליזה, על מנת לנסות ולקשור את הממצאים לספינה ממנה הגיע הזיהום. כאמור, יש בשלב זה צו איסור פרסום, אנחנו מקווים שנדע פרטים בקרוב, שיצליחו למצוא את האשמים ולמצות איתם את הדין בכל החומרה הנדרשת על מנת להרתיע אחרים.
האם יש דרך לתבוע את המזהמים?
במידה שהמזהמים נכנסו לישראל ועוד שוהים בה, הטיפול פשוט יותר במסגרת החקיקה הישראלית, למרות שמדובר על המים הכלכליים של ישראל ולא הריבוניים. הסיכוי לכך ככל הנראה קטן. ככל שמדובר בספינה זרה שחלפה בשטח הימי הישראלי, ישנם הסדרים משפטיים ואמנות לטיפול באירועים מהסוג הזה. כך שכן, יש וצריכה להיות דרך לתבוע את המזהמים ככל שמגיעים אליהם.
מה עושים כדי למנוע את האסון הבא?
על מנת למנוע את האירועים הבאים צריך, בטווח הארוך, לצמצם את התלות שלנו ושל העולם בתעשיית הנפט והדלקים הפוסיליים. כך נצמצם את החשיפה ואת הסיכון לאירועים דומים. בטווח המיידי יש לשפר את המוכנות של ישראל לאירועי זיהום, על-ידי אישור הצעת החוק לתכנית לאומית כתגובה לאירועי זיהום (חוק התלמ"ת).
בנוסף, יש להגדיל את התקציבים ואת כוח האדם של המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות, כדי שיהיו ערוכות לטפל בנושא. יש גם למנוע סיכונים מיותרים כגון התכנית המסוכנת של קצא"א להעברת נפט ממפרץ אילת לים התיכון, תכנית העלולה, בעקבות דליפה או תקלה, להביא להרס שונית האלמוגים הייחודית של אילת, שהינה הצפונית בעולם כולו.
2+מדוע אין תכנית לאומית להתמודדות עם דליפות נפט בים?
החלטת הממשלה מ-2008 להיערכות לאירועי זיהום ים לא יושמה עד היום כתוצאה מהתנגדות משרד האוצר ומשרדים נוספים. חוסר המוכנות פגע בהיערכות של המדינה לאירוע הנוכחי.
האם נושא איכות הסביבה נמצא על סדר יומה של הכנסת?
אנחנו פועלים כל העת בכדי להעלות את נושאי הסביבה ושמירת הטבע על סדר יומם של מקבלי ההחלטות בכנסת. בשנים האחרונות הצלחנו לקדם רפורמה מקיפה בדיג, אך יש עוד פעילות רבה לקדם בהקשר של ההגנה על הים. בראשה: אישור החוק להיערכות לזיהום ים והחלת החקיקה הישראלית על המים הכלכליים של המדינה.
האם מי הים מזוהמים גם כן בעקבות האירוע?
איכות מי הים נבחנת על-ידי משרד הבריאות וטרם התקבלו תשובות ברורות. לכן מומלץ בשלב זה שלא להיכנס לעומק הים.
2+איך מצילים את בעלי החיים שנפגעו?
לצערנו, חלק מבעלי החיים מצאו את מותם. אך מספר צבים שנפלטו לחוף הועברו למרכז ההצלה לצבי ים של רשות הטבע והגנים ושם שטפו אותם על מנת לאפשר להם לשוב לטבע. כך גם מספר בעלי חיים אחרים שהובאו לבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים.
האם יש סכנה לאוכלוסיית הדגה לאורך החופים?
הנושא נמצא כעת בבחינה ואנו מקווים שהפגיעה באוכלוסיית הדגים תהיה מצומצמת. עם זאת, אנו ממליצים שלא לצרוך דגים טריים בימים אלו מפאת החשש לזיהום.
איך מתקני ההתפלה עובדים בימים אלו?
מקור היניקה של מתקני ההתפלה נמצא בקרקעית הים והם מנוטרים. כל עוד איכות המים בסביבתם אינה נפגעת הם יכולים להמשיך ולשאוב.
האם יהיה ניתן לבלות בחופים בקיץ ומתי הזפת צפוי להיעלם?
אנחנו מקווים שעונת הרחצה תוכל להיפתח כמדי שנה, אולם ניתן להניח שיהיו קטעי חוף שיסגרו לציבור לצורך השיקום שלהם.
היכן ניתן להתנדב ואיך אפשר לעזור?
יש מספר דרכים להתנדב: דרך מוקד המתנדבים של רשות הטבע והגנים לניקוי בשמורות, או דרך מוקד אקו-אושן לניקוי בתחומי הרשויות המקומיות, בקישור.
אם אתם מארגנים, או יוצאים, לניקיון חוף – ניתן לדווח על מפגעים וחיות פצועות באפליקציית SeaWatch, כך שהמידע יגיע אוטומטית לרשויות.
באדיבות דף הפייסבוק החברה להגנת הטבע
