שתי הצהרות חדשות שהכריזה אירן לאחרונה על סוריה העלו שאלות רבות, בין אם בנוגע לתזמון או למטרות שהיא מבקשת להשיג מאחוריה, במיוחד מכיוון שהן נשאו כמה נקודות מוזרות וסותרות. ההצהרה הראשונה עסקה בהיבט הכלכלי, ואילו השנייה עסקה בצד הפוליטי.
לפני כשבוע הודיע ראש לשכת המסחר המשותפת האירנית-סורית, קיוואן קשפי, על פתיחת נתיב ימי שיספק למשטר אסד סחורות מנמל בנדר עבאס באירן ללטקיה, כך נמסר על ידי סוכנות IRNA הרשמית. כיפי הוסיף עוד כי על פי ההסכם, ספינות משא יובילו סחורות מאירן לסוריה באופן קבוע אחת לחודש, והמשלוח הראשון יישלח לנמל לטקיה באמצע מרץ.
2+באשר לאמירה הפוליטית, היא הגיעה כעבור יומיים מעוזר שר החוץ של אירן, עלי אסגר חג'ג'י, שאמר בראיון עם סוכנות "ספוטניק" הרוסית, ש"נוכחות אירן בסוריה היא נוכחות מייעצת, והיא תימשך כל עוד ממשלת סוריה והעם ירצו בכך. זוהי טענה שבאה בתגובה נחרצת לטענתה של ישראל שאירן חוצה את הקווים האדומים שאף אחד לא יודע מהן. הוא טען עוד שאירן הגיעה לסוריה כדי להילחם בדאע"ש ובארגוני טרור, אך במקביל רמז לאפשרות לעזוב את סוריה, אם יתבקש על ידי מה שהוא מכנה ממשלת סוריה.
מבחן מדיניות ביידן
הסתירה והמוזרות לכאורה של שתי ההצהרות החדשות של אירן היא שהראשונה (הפוליטית) רומזת על האפשרות לעזוב את סוריה, בעוד שהשנייה (הכלכלית) מגיעה כדי לחזק נוכחות זו ולהראות את שליטתה בהחלטות משטר אסד.
סתירה זו, לכאורה, גרמה למומחה ביחסים בינלאומיים וחבר הפרלמנט העיראקי לשעבר, ד"ר עומר עבדול שטאר, לקשר בין שתי ההצהרות באומרו כי הן באות לבדוק את מדיניותו של הנשיא האמריקני החדש ג'ו ביידן. בשיחה עם רשת תקשורת סורית אמר: "על איזה קו ימי אירן מדברת? היא עשתה שימוש בקו הימי, לכאורה, עם המשטר הסורי במשך עשר שנים, פעמיים או שלוש לכל היותר, והוא לא היה במסגרת מסחרית".
2+הוא הוסיף כי אירן נמצאת על סף בדיקה בינלאומית על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לאחר שהפרו את הסכם הגרעין והעשרת האורניום, דבר המצביע על כך שהם נקטו בהצהרה הזאת לאחר שהזדעזעו ממדיניותו של ביידן: "הם מופתעים מכיוון שלא מדובר בביטול הסנקציות וגם לא בבקשה לחזור להסכם הגרעין, כאילו טראמפ עדיין שולט באמריקה, רק בלי הטוויטר", כלשונו.
הוא הסביר כי אירן חוששת שביידן רוצה לנצל את המשברים הפנימיים של אירן ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הפנימית, מכיוון שיש פיצול בתנועה השמרנית בתוך אירן, וכי ביידן מחכה לראות מי יהיה הנשיא הבא. החשש הגדול ביותר הוא שבידן יבקש לשנות את מדיניות אירן מבפנים ולא מבחוץ, כמו שניסה גם טראמפ.
תופעה כלכלית שתוכה היא פוליטית
דעתו של החוקר הכלכלי חאלד טרקאווי לא הייתה שונה בהרבה מדעתו של עבד א-סתאר ככלל. הוא אמר כי אין בכוונת אירן להחיות את כלכלת משטר אסד הרקוב.
ההערכה היא כי אירן רצתה לומר מאחורי הצהרה זו, "השאירו את מעברי היבשה פתוחים בשבילי שלא אפתח מעברי ים שבהם אוכל להגיע ללבנון, סוריה ואפילו לתימן". מאחורי הדרישות האמריקאיות האלו עומדות גם בעלות הברית הערביות של אמריקה באזור.
טרקאווי אישר את טענתו כי הצהרה זו באה לאחר לחץ אמריקאי וסעודי על ממשלת מוסטפא אל-קאזמי בבגדאד, שהחל מאז עלייתו לשלטון, לשלוט במעברי הגבול היבשתי עם סוריה, והלחץ התבטא ברוב הצהרותיו של קאזמי, עוד לפני עלייתו לשלטון.
2+טרקאווי הוסיף כי שליטה בגבולות היבשתיים תפריע לתקשורת האירנית עם שלוחיה באזור, במיוחד משטר אסד ומיליציית חיזבאללה, שהושפעו מסגירת הגבולות, ולכן אירן רצתה, באמצעות הצהרתה האחרונה, להעביר מסר נוסח "השאירו לנו את המסדרון היבשתי, אחרת אירן תגיע לתימן, לבנון וסוריה דרך המסדרון הימי המסוכן יותר".
טורקווי הביע עוד את חששו מפני המדיניות האמריקאית החדשה, שהוא מצפה ממנה שתתבסס על הבנות שיבטיחו לממלכת סעודיה גישה לתימן ולאירן גישה לעירק ולסוריה.
ובאשר להצהרה המפורשת על המסדרון הימי משמעו אתגר לסנקציות האמריקניות. טרקאווי הסביר כי אירן ביססה לאחרונה את העיקרון של פיראטיות בים, ש'אם תעצור לי ספינה, אעצור לך ספינה', וזה מה שמראה כי ארה"ב הפנימה את המסר כשהיא נמנעת עם שותפיה מלהתגרות באירן עד שהם ימצאו פתרון מקיף לנושא.
הכתבה בשיתוף עם נציב.נט
