מספרים, שאם תגיע לבית הורי בנתניה ותגרד מספיק עמוק את הקירות עם שפכטל תשמע את ג'ו עמר שר לצלילי "ברצלונה" או "הלכתי לשכת עבודה". ג'ו עמר, הזמר והאגדה, היה חלק מהפסקול הקבוע שלנו ממכשיר הרדיו הקטן שישב על השולחן במטבח. בעיקר בימי שישי ובמוצאי שבת. כמובן יחד עם זמרים נוספים כאביהו מדינה, חיים משה ועוד.
פינה חמה תמיד יש בליבי דווקא לשירו "ישמח משה", משום שזהו השיר הראשון ששר ג'ו עמר ברדיו קול ישראל בשנת 1958. לא היה ניתן לשיר במרוקאית אך במסגרת פינה שנקראה "פולקלור" נתנו לו לשיר שיר שלא נכתב בהשפעת מוזיקה "קלאסית".
שירו של עמר היה סנונית ראשונה לעוד שירים רבים שבאו אחריהם, גם שירי מחאה, אך מקום של כבוד בכותל המזרח תמיד ישאר לו, ל"ישמח משה".
היום ז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו אדון הנביאים, וזוהי הזדמנות לעסוק בנחשון של שירי הקודש המרוקאים ברדיו הישראלי – "ישמח משה"!
מילות הפיוט מבוססות על קטע מתפילת שחרית של שבת, אך עם טוויסט של שאלה ותשובה. אם אנו אומרים בתפילה "כי עבד נאמן קראת לו", ג'ו עמר שואל "ומה קראת לו?" ועונה "עבד נאמן קראת לו (קראת לו, קראת לו)", וכן על זה הדרך עם המילים "כליל תפארת (שהפך בשיר ל'כתר') בראשו נתת" ו"שני לוחות אבנים הוריד בידו".
1+מילים אלו מושרות בשמחה גדולה, עדיף עם כמה שיותר כפיים ברקע, אך תחילתו של כל בית בפיוט, כמו בשירים רבים של ג'ו עמר, בקצב איטי ושקול כמין "אוברטורה" המאפשרת לו להציג את מלוא יכולתו המוזיקלית, ואכן הוא עומד בכך בגאון בסולו נהדר במילים "ישמח משה" המושרות 3 פעמים כשבפעם השלישית שמו של משה מסתלסל עד להרי האטלס, ולאחר מכן המילים "במתנת חלקו" גם הם 3 פעמים כשהפעם השלישית שוב מרקיעה שחקים.
ונדמה כאילו גם אם לא כך כיוון המכוון, הרי שכך גם הם חייו של בן עמרם ע"ה: שמונים שנה רחוק מעיני המצלמה, מתעצם לאט לאט בארמון פרעה או במדיין ורק לאחר מכן, במשך ארבעים השנים שנותרו לו, עושה היסטוריה.
תורת משה אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהילתו.
הראל מקייס הוא חוקר משנת חכמי ספרד, מוסמך לרבנות ובעל תואר שני בחינוך. ניתן לחפש פינות על פיוטים נוספים תחת – "#ידידי_השכחת?" בפייסבוק.
