עם בחירתו של התובע הכללי החדש של בית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג קארים חאן, עם עליית ביידן לשלטון, בארגון "שורת הדין" סבורים שיש להפסיק את שיתוף הפעולה עם המוסד הבינלאומי – ואף לאסור זאת בחוק.
לאחר החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג לאפשר לתובעת, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלחמה, התגובה הישראלית לא מאחרת לבוא: ארגון שורת הדין, מציע הצעת חוק חדשה אשר תעניק רשת ביטחון משפטית לחיילי צה"ל ולראשי המדינה בפני בית הדין הבינלאומי בהאג.
ב"שורת הדין" מציינים כי החוק כבר נוסח ומוכן להגשה, מיד לאחר שהכנסת ה-24 תחל לפעול. "מדינת ישראל צריכה לעשות היום מה שארה"ב עשתה לפני 20שנה מיד כשהוקם בית הדין בהאג", אמרה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת הארגון ויוזמת הצעת החוק. "המתנו עם הצעת החוק הזו פרק זמן ממושך, אך אנו רואים את חבל התלייה של ישראל בהאג הולך ומתהדק".
2+בין סעיפי הצעת החוק: איסור פלילי למסירת מידע וסיוע לבית הדין בהאג שעונשו עד 5 שנות מאסר, איסור הסגרת גורמים ישראליים, מימון הוצאות הגנה משפטיות בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי, והטלת סנקציות כנגד בית הדין וגורמים הפועלים לטובתו.
בית הדין בהאג נגד מדינת ישראל – "אנטישמיות מזוקקת"
הצעת החוק נכתבה בהשראת "החוק להגנת אנשי השירות האמריקאי", אשר נחקק בקונגרס האמריקאי בשנת 2002 והידוע בכינויו חוק "הפלישה להאג", שמעניק לנשיא ארה"ב סמכויות מרחיקות לכת לעשות "כל הנדרש" כדי לשחרר כל אזרח אמריקאי שנעצר או הועמד לדין על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, לרבות תוך הפעלת כוח. בארגון שורת הדין מסבירים כי הצעת החוק נועדה לייצר רשת ביטחון משפטית עבור חיילי צה"ל ובכירי המדינה אשר עלולים לעמוד לדין בחו"ל.
כמו כן, על פי הצעת החוק, ייאסר על כל גורם ישראלי, אזרח, חברה או רשות, לשתף פעולה עם בית הדין ללא היתר מיוחד, לנהל חקירה על אדמת ישראל, ואף לתת סיוע כלכלי ולמסור מידע מסווג לבית הדין. בנוסף, הממשלה תפעל, בכל אמצעי העומד לרשותה, לשחרורו של כל אדם המצוי במעצר או משמורת בשל פעילות של בית הדין בהאג, ואף תישא בהוצאות הגנתו של אזרח, חייל, עובד ציבור או נבחר ציבור מפני פעילות של בית הדין. יחד עם זאת, יוטלו סנקציות על אנשי בית הדין כדוגמת איסור על החזקת נכסים בישראל, איסור כניסה ושהיה בישראל והגבלות על גורמים זרים המסייעים לבית הדין.
2+"מסירת מידע להאג על ידי גורם ישראלי הוא חתירה תחת ריבונותה ועצמאותה של מדינת ישראל", אמרה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, "אף ארגון בינלאומי לא יקבע לנו היכן יעברו גבולותיה של המדינה, ובוודאי היכן יתיישבו אזרחיה ותושביה".
כזכור, בתחילת החודש התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה כי היא מעוניינת לפתוח בחקירה מלאה של פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון ועזה. "אני משוכנעת שיש בסיס סביר להתחיל בחקירה. השתכנעתי כי בוצעו או מבוצעים פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה", כתבה בנסודה.
2+ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, "היום הוכיח בית הדין פעם נוספת שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי. בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי איתן, המקדשת את שלטון החוק, ואינה חברה בבית הדין. בהחלטתו זו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני טרור, ושיחק לידי גורמים החותרים תחת המאמצים להרחבת מעגל השלום. אנו נמשיך להגן בכל דרך על אזרחינו וחיילינו מפני רדיפה משפטית".
