כשמסתכלים ממעוף הציפור על השטחים שליד קרית ארבע, תמיד אפשר יהיה לראות טרסה חדשה, כרם שמופיעה אחת לכמה זמן, או אפילו בית שנבנה לו בין הכרמים. זאת לא בנייה שמפסיקה ונעצרת, לא תחלוף שנה על האזור מבלי שתחול בו התרחבות וטרסה חדשה תיבנה ליד הישנות.
לאחר שכבר יש טרסה וכרם, גם בית קטן ייבנה, כאילו באו לבחון עד כמה סבלן יכול להיות החוק הישראלי כלפי הבית הקטן שאפילו לא מאוכלס – בית שלא אמור כלל להיות שם.
צילום: אתר מפות ישראל. בניה של בתים לא חוקיים
האכיפה מול הטרסות, שטח פרטי או אדמות מדינה?
תושבי האזור היהודים טוענים כי המנהל האזרחי לא מטפל כלל בכל המרחב הזה, וטוען שהאדמות בהן נוטעים הערבים טרסות הן אדמות פרטיות. זאת על-אף שאין לערבים אף הוכחת בעלות שיש לה ערך משפטי. ההוכחה היחידה שמציינים הערבים היא "מאליות" – מסמך המעיד על תשלום מס רכוש מימי השלטון הירדני. למאליות הישנות הללו אין שום זיקה לחלקה כל שהיא. כלומר, הן אינן מצביעות על מקום מוגדר שהוא קרקע פרטית, אלה רק מסמך כללי המעיד על תשלום מס לפני עשרות שנים.
כאשר תושבי האזור ביקשו מהמנהל האזרחי להחיל אכיפה כנגד טרסה חדשה שנבנתה, הם קיבלו הודעה שנמחקה לאחר כמה דקות, שבה נכתב – לפי טענתם – שמדובר בשטח פרטי. כאמור, ההודעה מהמנהל נמחקה מיד לאחר מכן, כאשר התושבים שלחו בתגובה למנהל את תצלום ה'מאליה' עליה רשום בעברית ובערבית: "הרישומים בספרי מס רכוש אינם כשלעצמם ראיה לבעלות הרשום בנסח".
1+לאחר שהמנהל קיבל את ההודעה על הנספח ב"מאליה", הוא מחק את ההודעה הקודמת שטוענת שמדובר בשטח פרטי וכתב כי העניין בבדיקה.
1+העניין בבדיקה, או שמדובר בשטח פרטי? כשפנינו למנהל בבקשת תגובה, נטען כי מדובר בשטח פרטי למרות שעל ה'מאליה' רשום שהיא אינה מעניקה בעלות על השטח, ולמרות הטענות שיהודים שקנו מסמך 'מאליה' בעבר לא זכו לאותו יחס המעניק להם בעלות על הקרקע.
תנועת נחלה, העוסקת בנושא ההשתלטות הלא-חוקית על שטחי יו"ש, מסרה בתגובה לטרסות הנבנות באזור כי "המנהל האזרחי פועל בניגוד לחוק והופך קרקעות טרשיות ללא כל זיקה לאדם כלשהו, לפרטיות.
"הערבים מגישים מסמכי מס שהם קיבלו לפני עשרות שנים מהשלטון הירדני, אך מסמכים אלו אינם מהווים על-פי חוק הוכחת בעלות. נוסף על כך, על-פי החוק הנוהג ביהודה ושומרון, כל קרקע שלא עובדה בשלוש השנים האחרונות, הופכת לאדמת מדינה. אשר על כן, אין אף הצדקה לקביעה של המנהל שאדמות אלו הן פרטיות.
"אנו קוראים לממשלה לעצור מיד את שוד הקרקעות שמבצעת הרשות הפלשתינית, ולהחזיר את האדמות שנגזלו כבר לידי העם היהודי".
המבנים לא חוקיים, גם לפי המנהל אבל האכיפה לא מתבצעת
לאחר שנבנות טרסות חקלאיות ונשתלים כרמים, הערבים בונים בתים בתוך האדמות החקלאיות. ברוב הפעמים מדובר בבתים שאינם מאוכלסים כלל בהתחלה. כאשר שאלנו את המנהל לגבי הבתים ליד הטרסות, נאמר לנו שאכן מדובר בבנייה לא חוקית המוכרת למנהל. שאלנו לגבי הבית שנבנה ליד הטרסות המצוינות בפנייה האחרונה, אלה המוזכרות למעלה, ונענינו כי הבית אכן לא חוקי, אבל לגבי האכיפה כנגדו "נבהיר, כי באזור המוזכר ישנם מספר מבנים אשר נבנו באופן בלתי חוקי אשר מוכרים לגורמי האכיפה במנהל האזרחי. פעילויות האכיפה כנגדם יבוצעו בהתאם לסדרי העדיפות וכפוף לשיקולים המבצעיים".
במילים אחרות: אין אכיפה, הבתים עומדים במקומם. הטרסות משמשות בסיס לבניית הבתים. בהמשך, מטרת ההשתלטות החקלאית היא הקמת מבנים, כאלה שיהפכו בסוף לערים ולכפרים.
תופעה רחבה בכל האיזור
בבירור לגבי מקרי בנייה לא חוקים נוספים באיזור, עולה כי הבניינים הלא-חוקיים מתחלקים לשניים: א. בתים בתוך הקו הכחול של קרית ארבע (אדמות קו כחול הן אדמות המוקצות ליישוב עבור בנייה עתידית), ישנם כˉ7-6 מבנים כאלו. חלקם נבנו ממש בשלוש השנים האחרונות; ב. בתים על השטחים המוגדרים שטח C לפי הסכמי אוסלו. מדובר בעשרות מבנים, כאשר בכל שנה נוספים חדשים.
פעילים מהאזור טוענים כי הכל מתחיל בטרסות: "ברגע שמגדירים שמה שמחוץ לקו כחול פרטי, נותנים להם לפתח חקלאות. אחר כך באותו מקום הם בונים בתים, ואז אומרים לך מהמנהל שיש מלא בתים כאלה, אז זה לא בסדרי עדיפות שלנו".
שאלנו את המנהל לגבי בתים נוספים שנבנו באזור לפני חודשים ספורים, בתים שאותם ניתן לראות ממעוף הציפור בתמונה שבתחילת הכתבה. מדובר בשלושה מבנים חדשים סמוך לציר 60, כ-200 מטר מהכביש. בשטח C אין היתר בנייה. הבתים נבנו לפני כˉ6-5 חודשים, והם עדיין לא מאוכלסים. תושבים פנו למנהל לפני כחודש ואין אכיפה.
מהמנהל ענו כי "המקרה המדובר, המתאר שלושה מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי בסמוך לציר 60 באזור חברון, מוכר לגורמי האכיפה במנהל האזרחי. האכיפה במקום תתבצע בהתאם לסמכויות ולנהלים, וכן כפוף לסדרי העדיפות ולשיקולים המבצעיים".
לגבי הטרסות ענו במנהל: "הטרסות החקלאיות המוזכרות בפנייתך מצויות באדמות פרטיות פלשתיניות, זאת כפי שנקבע על-ידי רשויות האזור המוסמכות לכך. כל הרואה עצמו נפגע מקביעה זו רשאי לערער על כך למשרדי אפוטרופוס במנהל האזרחי, בצירוף מסמכים רלוונטיים אשר מוכיחים זיקה לקרקע.
"נבהיר, כי באזור המוזכר ישנם מספר מבנים אשר נבנו באופן בלתי חוקי אשר מוכרים לגורמי האכיפה במנהל האזרחי. פעילויות האכיפה כנגדם יבוצעו בהתאם לסדרי העדיפות וכפוף לשיקולים המבצעיים".
אולי יעניין אותך גם:
ההשתלטות על שטחי נוקדים נמשכת: מבנים ערביים על הקרקע
השתלטות ערבית על אדמות מדינה באביתר: "תוך כמה שנים לא יישארו קרקעות"
