הסכמי אוסלו קבעו שמדינת ישראל תשמש כמעטפת מיסים עבור הרש"פ. כך לדוגמא, אם תושבי הרשות מייבאים סחורות מחו"ל, ישראל מעבירה את מס הייבוא לרש"פ בסוף השנה. דוגמא נוספת היא המע"מ. כידוע, תושב חוץ אשר קונה סחורה בישראל אינו מחויב בתשלום מע"מ, ואכן, ביציאה מהארץ בנתב"ג תושב חוץ יכול לקבל החזר מע"מ. באופן זה, ערביי יהודה ושומרון אשר מזמינים סחורות מישראל – אינם מחויבים במע"מ ומדינת ישראל מחזירה לרש"פ את גובה המע"מ בסוף כל שנה. מיסים אלו ואחרים המועברים ממדינת ישראל לרש"פ מגיעים לכ-8 וחצי מיליארד שקל בשנה.
1+חוק הקיזוז
ביולי 2018 נחקק "חוק הקיזוז". חוק זה מתייחס ל"הקפאת כספים ששילמה הרש"פ בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל". בפועל, מטרת החוק היא להעניש את הרש"פ אשר משלמת למחבלים כל שנה. איך זה קורה? בסוף כל שנה מגיש שר הביטחון דו"ח לקבינט הביטחוני על הסכום שהרש"פ שילמו למחבלים בשנה החולפת. כשהדו"ח מאושר – מורידים את הסכום שהרש"פ שילמה למחבלים מכספי המיסים שמדינת ישראל מעבירה לרשות בסוף שנה זו. עוד נציין, כי חוק הקיזוז מחייב את שר הביטחון לפרסם לציבור את דו"ח זה.
דוח 2019
הדו"ח של שר הביטחון בני גנץ ביחס לתשלומי הרש"פ למחבלים בשנת 2019 הוגש בסוף דצמבר 2019. על פי הדו"ח, גנץ דיווח כי סך תשלומי הרשות למחבלים בשנת 2019 עמד על כ-600 מיליון ש"ח בלבד. הדבר מעורר תהיות מאחר ואם נתוני הדו"ח מדויקים, עולה מציאות שתשלומי הרש"פ למחבלים ב-2019 ירדו בכ-50 מיליון שקל לעומת 2018. דבר זה עומד בסתירה לדיווח של הרש"פ אשר דיווחה על עלייה בתשלומים למחבלים. כמו כן, במחקר של מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' אשר יצא ב-2020 עולה שבפועל הרש"פ שילמה כ-670 מיליון שקל למחבלים, ולא 600 מיליון כפי שדווח בדו"ח של שר הביטחון.
1+וכך, מסיבות שאינן ברורות הדו"ח נתן לרש"פ ולערביי יהודה ושומרון הנחה של 70 מיליון שקל שהיו אמורים להיות מקוזזים מהכסף שישראל מעבירה לרש"פ כל שנה. כאמור, חוק הקיזוז קובע שמרגע שאושר דו"ח שר הביטחון על ידי הקבינט, חובה על שר הביטחון לפרסם את דוח שהגיש. עם זאת, בני גנץ מסרב לפרסם את הדו"ח. הבוקר הוגשה עתירה לבג"צ לפרסם את הדו"ח בעניין זה.
מלשכת שר הביטחון וממשרד הביטחון טרם התקבלה תגובה, היא תובא ברגע שתתקבל
