המלאך הגואל
החברים בפייסבוק האישי של יעקב (שם בדוי), יודעים שבין כל עיסוקיו הוא גם זה שהקים ומנהל את העמוד 'המלאכים'. בתחילת הראיון יעקב מבקש להישאר אלמוני: "המלאכים זה הרבה מעבר אליי או למגזר שממנו אני מגיע בעם ישראל וככה אני רוצה להשאיר את זה. מזוהה עם כל מי שהוא הישראלי היפה ולא משוייך לאדם או לזרם מסויים".
'המלאכים' למי שלא מכיר – זהו עמוד שמפרגן לאנשים שאפשר להגדיר אותם 'הישראלי היפה'. העמוד והתכנים החיוביים קיימים בפייסבוק שנתיים ובאינסטגרם שנה, וסוחפים כבר מאות אלפי עוקבים ישראלים אחריו.
מזריקת כיסאות לזריקת מרץ חיובית ומעודדת
מה גרם לך יום אחד להקים את העמוד הזה ומאיפה השם?
3+"הייתי נכנס לרשת ורואה סיפורים כמו ההוא זרק על ההוא, ההיא מקללת את הבת" משתף יעקב, "אבל מחוץ לרשת, אני רואה אנשים שרוצים לראות טוב ולעשות טוב ולא היה להם במה כי הם לא 'מעניינים'. אני מכיר כל כך הרבה אנשים שעושים טוב, בפייסבוק לי יש 4900 חברים מתוכם 2000 מלאכים!"
"הייתי מנהל בדיוק עמוד פייסבוק שנקרא 'כפר חב"ד'. התחלתי לפרסם שם סיפורים מרגשים", משתף יעקב "החב"דניקים זרמו איתי. עם הזמן מעצמי הרגשתי שעם כל זה שחב"ד זה ארגון מלא באהבת ישראל, זה קצת לא מתאים שהפכתי את העמוד שלהם לעמוד שמפרסם מלא פוסטים שכביכול לא קשורים לחב"ד. החלטתי לפתוח עמוד חדש ולקרוא לו 'המלאכים'.
מתי היה הרגע שהבנת שהרבה מאוד אנשים בישראל צמאים לתוכן משמח? היתה איזו קפיצה של עוקבים בשלב כלשהו או שזה היה עליה איטית?
"מהיום הראשון ראיתי שהצבור צמא לזה, יום אחד חבר מתקשר אלי ואמר לי שמעת מה קרה? שאלתי אותו מה? והוא אמר: אברי גלעד רצה להראות כמה אנשים טובים יש בישראל ובשידור חי פתח את הפייסבוק באמצע התוכנית שלו והתחיל להקריא פוסטים מ-'המלאכים'.
יום אחד בר רפאלי העלתה סטורי באינסטגרם שזה העמוד שהכי כיף לה לעקוב אחריו ופשוט הגיעו אלפי עוקבים ברגע".
כמה שעות אתה משקיע ביום בעמוד? זה בהתנדבות?
"זה מתפרש על פני היום בין הפגישות, במצטבר יוצא לי 2-3 שעות ביום. חשוב לי שכל מי שפונה לעמוד יקבל מענה. יש ימים שאני לוקח יום שלם לעשות סדר כדי לענות לאנשים לעודד אנשים לשלוח ולעשות פעולות טובות. " אומר יעקב, "אני רוצה שהאדם מאחורי המסך יתרגש".
"לא מכניסים אף פעם תוכן ממומן. הציעו לי לקנות את העמוד בסכום מטורף, הציעו מעטפות עם אלפי דולרים בשביל שאעלה פוסטים מפרגנים על איזו עמותה. כשאני שומע סיפורים על אנשים כאלה שהסתבכו עם כסף אני מבין שצריך להתרחק מזה ולא לפרסם תמורת תשלום" מסביר יעקב את העדפות ההתנהלות שלו לגבי מה יפורסם ומה לא, "אני כן אשמח שמישהו יתקין מזגן לניצול שואה."
"הרגע הכי מרגש בכל הדף"
מה באמת גורם לך לקחת סיפור ולפרסם אותו? יש איזה מכנה משותף לסיפורים שיותר נוגעים בך מכולם?
3+"המכנה המשותף זה האמת – הפשטות, הרגש. יש איזה זיץ בלב שכשאני מרגיש אותו כשמגיע אלי פוסט אני רוצה לפרסם אותו. את הבן אדם החמוד מזכרון יעקב שעושה מעשה טוב. הוא לא יקבל מזה איזו תרומה תרומה לעמותה או משהו, הוא פשוט איש עם חנות קטנה שעשה מעשה טוב. הוא יקום בבוקר ויקבל כזאת טפיחה על השכם שתעשה לו את היום."
היה איזה סיפור שפרסמת וממש נגע בך?
בתהתחלה יעקב מספר בכללי על סיפורים: "בזכות הדף הרבה ניצולי שואה קבלו מזגנים, ארוחות חמות, עוזרים לילדים שעברו חרמות".
לפתע הקול של יעקב מתחיל להיסדק והוא מספר: "הרגע הכי מרגש שלי בכל הדף הזה זה להכיר ילד בשם יוסף מרדכי קדוש. ילד שנלחם בסרטן כבר פעם רביעית בחיים שלו. ראיתי ילד שאף פעם לא מתלונן, לא ראיתי אותו אף פעם מזיל שמעה אפילו. יום אחד אמרתי אני מתניע את האוטו ונוסע אליו. הגעתי אליו ושאלתי אותו מה הדבר שאתה הכי רוצה שישמח אותך?"
יעקב ממשיך בתיאור: "יש לו איזה שתי דמויות בשם שרולי ונתנאל שהם צמד מוזיקאים חרדים. יום אחד פשוט בזכות המלאכים, הקמנו מופע ענק ופעם ראשונה שראיתי את הילד הזה רוקד ושמח עם כל הכיתה שלו.
שם אמרתי לעצמי הדף הזה עושה טוב, הדף הזה מעניק חיים לאנשים. הדף הזה גורם לאומנים לעשות טוב למען האחר. כשאני רואה את זה בשטח אמרתי לעצמי שהזמן שאני 'שורף' על זה שווה את המאמץ.
התוכן הטוב, התוכן הרע והתוכן המכוער
כשיש ברשת פרשיה שלילית לא מתחשק לך להפיץ אותה כדי שהבעיה תיפתר? לזעוק את הזעקה של מי שנעשה לו עוול? מצד שני זה חדשות שעושות רע לאנשים…
3+"יש עמודים אחרים שמתעסקים בזה, בעיני זה גם עבודה מבורכת" אומר יעקב ומבהיר שהוא מכיר את המורכבות של החיים, "אבל אני לא יכול להעלות משהו שהוא נגד חוקי הדף והחוק זה להעלות לאנשים חיוך בבוקר. לפעמים אני מקבל משהו שיכול להיות הדבר הבא, אבל ככלל אני נמנע ממנו כי זה לא חיובי".
מה התגובה שלך כשיש ברשת פרשיה כזאת שנהיית ויראלית וסוחפת את כל הרשת לעומת מעשה טוב ומרגש שפרסמת ומקבל פחות חשיפה?
"אני מבין את זה אנחנו נמצאים בעולם הזה ואנשים מדבר אליהם 'צהוב'. אבל בסופו של דבר אני מאמין שדברים שליליים מקבלים פידבק נקודתי, ומה שחיובי נשאר לטווח הארוך".
תגובה שקבלת מגולש בעמוד שממש נגעה בך:
"כל יום אני מקבל הודעות מאנשים שגם בזמן של קורונה העמוד נותן להם תקווה.
פעם אחת היה קשיש שמכר פרחים באיזו צומת ואף אחד לא קנה ממנו. העלתי תמונה שלו עם העמדה של הפרחים ביום שישי, אתה לא מבין – כל האינסטגרם שלחו לי תמונות של סלפי שלהם איתו אחרי שהם קנו ממנו פרחים..!
פעם אחת העלנו סיפור על חלל צה"ל שנהרג בצוק איתן. אמא שלו פנתה אלינו ואמרה שאחרי שהשבעה נגמרה היא נשארה לבד וכשביום בהיר אחד היא ראתה שכל עם ישראל משתף את הסיפור חיים של הבן שלה היא פעם ראשונה הרגישה כמה היא שייכת לעם הנכון".
אם הייתי מכניס אותך לשיחה באולם כשבקהל מקשיבים לך אנשי תקשורת, פוליטיקאים ואנשים שהם משתמשים ברשתות החברתיות ביום יום… מה תאמר להם?
3+"הייתי שמח שיהיה כזה ערב, אני כל יום נכנס ורואה את הכח שיש בידיים של אנשים ואני רואה שאנשים בלי לנקוב בשמות לוקחים את הכח הזה ומנצלים אותו לשיח שמפלג בנינו. הייתי אומר להם: אנחנו עם ישראל, העם הנבחר! לכו ותחברו בנינו!
כהורים עם השפעה על הילדים שלכם, הייתם מסכסכים בין אחים? לא הייתם עושים את זה. כל אחד שיש לו טיפה כח ברשת ובהנהגה צריך לחבר בין כל קצוות העם וליצור פה מדינה שכיף לחיות בה. חברה שטוב לראות את האנשים שבה, כי בסופו של דבר כולנו אחים".
את הראיון יעקב מסיים במילים הבאות: "למדתי מדף המלאכים שצריך ללכת עם האמת – לפעמים פוסט שלילי או מישהו גס רוח שמצליח ואתה לא רואה הצלחה אסור להתייאש מי שמאיר את העולם בטוב העולם מחזיר לו. תראו אהבה אחד לשני קבלו אהבה פי שניים. גם אם רואים קשיים לא להתייאש, בסופו של דבר יש לנו מדינה נפלאה."
לתגובות לכתב ופניות בנושא חדשות משמחות: [email protected]
תודה לארז שקד שסייע בהכנת הכתבה
