פרסום על רצונו של בצלאל סמוטריץ' לנפנף ולהוריד מעליו את יוזמת הרב יגאל קמינצקי ורבני הציונות הדתית לאחד את ארבעת המפלגות הדתיות – איחוד לאומי, בית יהודי, נעם ועוצמה יהודית, מלמד אולי שהפוליטיקאי המוכשר הזה נרדם בשמירה ולוקה בסוג מסוים של חוסר מודעות עצמית.
לא ברור מתי בדיוק זה קרה, אבל בשנתיים האחרונות החל להתרחב שבר סורי אפריקאי בין הצורה בה בצלאל סמוטריץ' רואה את עצמו ובין הצורה בה אנחנו, הציבור, רואה אותו.
אם תבקשו מחבר הכנסת סמוטריץ' שיספר על עצמו ויתאר את דרכו, הוא ודאי יחל בכך שהוא זכה להיות חניך של ישיבת הסדר, אדם שגם היום בסדר חייו העמוס מקפיד על קביעות עיתים לתורה, איש ציבור שנועץ ונועד עם תלמידי חכמים ולוחם גדול עבור ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. אני, כך הוא חש, נציג 'התורה הגואלת' של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בכנסת, נציגן של הישיבות הדתיות-לאומית ומשנתן הרוחנית.
כך בצלאל סמוטריץ' נתפס בעיני עצמו. ובצדק רב, בלי טיפת ציניות.
לעומת זאת, אם תשאלו יהודי פשוט או לא פשוט, בן לציבור חובשי הכיפות הסרוגות, מיהו בצלאל עבורו, יש לי השערה שיתווספו מספר פרטים שבצלאל לא מזהה את עצמו איתם.
מאז שחבר הכנסת סמוטריץ' האשים את נפתלי בנט בכך שהוא "מקעקע את הזהות הדתית ואת שאיפותיה הרוחניות של הציונות הדתית", לא עבר כל כך הרבה זמן. מאז שהוא הגדיר את תוכן דבריו של בנט ואת סגנונו במילים: "סמי רפורמי", והאשים אותו בכך שהוא "מתייחס להתפרקות משמירת התורה והמצוות בערגה", עברו בסך הכול שנתיים. מי היה מאמין. אפילו בצלאל לא מאמין.
מאז אותו ראיון ובמשך למעלה משנתיים, שהביאו איתן לא מעט התרחשויות פוליטיות, בצלאל בחר ללכת, שלא לומר לרוץ, יחד עם נפתלי בנט ואיילת שקד. והוא פשוט לא שם לב. הוא לא שם לב שההזדהות שלו עם אותן דמויות פוליטיות, בסופו של יום גרמה לכך שגם הציבור מזהה אותו איתם. אותה דמות של בחור ישיבה, בוגר ישיבת בת של 'מרכז הרב', מתנחל ויהודי גאה, קצת איבדה את הצבעים העזים שלה וקיבלה גוון אפור שמשתלב טוב עם הסביבה. כלומר עם הסביבה של בנט ושקד.
במה דברים אמורים – לשותפות של בצלאל סמוטריץ' עם נפתלי בנט ואיילת שקד ישנם שני צדדים, וכעת לקראת מערכת בחירות בה הוא מתכנן לרוץ לבדו אחרי שהוא השיל מעליו את שניהם, הוא יאלץ להכיר גם את הצד השלילי שאותה שותפות הביאה איתה.
עבור אחוזים ניכרים מבני הציונות הדתית, בין חצי מנדט לשניים, מי שבחר ללכת יד ביד עם זה ש"מקעקע את הזהות הדתית של הציונות הדתית", לא יכול להיות בחירה שקטה. מה סדר העדיפויות שלו, הם שואלים, האם הוא האיש שיוכל לנהל עבורנו את המאבק המרכזי ביותר שניטש כיום במדינת ישראל – המאבק על יהדותה של המדינה. "הוא חשוד", הם פוסקים. מי שהעדיף שותפות 'ימנית' בנושאים מדיניים על פני שותפות יהודית עבור המאבק בנושאים של דת ומדינה, "חשוד" בחוסר הבנה של מה עיקר ומה טפל, ואחריתו מי ישורנו.
עד כאן תיאורו של בצלאל סמוטריץ' בעיני חלקים בציבור הדתי לאומי. מודה במקצת, התיאור צבוע בצבעים עזים מידי, אולם אך ורק לצורך הבהרת הנקודה.
מכל מקום, כך יוצא שעל אף שבצלאל עשה את המהלך הנכון והמתבקש, וזנח את אלו שהשותפות איתם היא דבר לא טבעי וזורם לאיש ציבור מאמין וירא שמים כמוהו, הוא עדיין לא חילץ את עצמו מהבור בו הוא היה נתון בשנים האחרונות.
יוזמת הרב יגאל קמינצקי לאחד את המפלגות הדתיות – איחוד לאומי, בית יהודי, נעם ועוצמה יהודית, מלבד הבשורה הטובה שיש בה, בזה שהיא מחברת יחד את הגורמים האידיאולוגיים האותנטיים הקיימים בציונות הדתית, חיבור טוב, טבעי וזורם, היא גם בשורה טובה עבור בצלאל בדרכו החוצה מאותו הבור.
אחרי שבמשך שנתיים הוא נאלץ לוותר בפועל על האפשרות ללחום עבור יהדותה של המדינה, ולפעמים אפילו בצורה מביכה מאוד (כפי שהיה למשל בנושא התחבורה הציבורית בשבת, שהיה בידו לאוסרה), אם לא מפלגת נעם לידו, הוא לא יוכל להציג את הרשימה שלו כרשימה שתשמור על המדינה היהודית. אחרי שבמשך שנתיים בגלל החיבור עם בנט הוא נאלץ לוותר בפועל על האפשרות להיאבק עבור ארץ ישראל בשלמות, כפי שהוא עצמו הודה באותו ראיון, אם לא מפלגת עוצמה יהודית לידו, הוא לא יוכל להציג את הרשימה שלו כרשימה שתשמור על שלמות הארץ.
ישנם לכל הפחות שלוש מנדטים של בוחרים מקרב בני הציונות הדתית שבשלושת מערכות הבחירות האחרונות נתנו את קולם למפלגות החרדיות או זרקו אותו לפח. בצלאל, אולי במקום לומר "כולה שלי" ולהיכנס לוויכוחים אין סופיים, פשוט תקפוץ על המציאה.
ואחרי כל הפלסף והניסיון להבין את הלך הרוח בציבור, אני רק שאלה פשוטה – אמרת "מפלגת הציונות הדתית", לא? קדימה, תהיה מנהיג, תאחד. סומכים עליך.
