מחקר ישראלי חדש מצביע על קשר בין חשיפה של תינוקות לאנטיביוטיקה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, לבין גובה ומשקל נמוכים אצל ילדים בנים עד גיל שש. התופעה לא נצפתה בקרב בנות. נתונים אלה הם פרי מחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications, שמחבריו סבורים שההסבר לממצאים טמון בהתפתחות אוכלוסיית חיידקי המעי – המיקרוביום.
ממחקרים קודמים עלה שהשימוש באנטיביוטיקה אצל יילודים בשבועות הראשונים לחייהם עשוי להוביל לשינוי בהרכב המיקרוביום במעיים. אולם, ההשפעות ארוכות הטווח של החשיפה לאנטיביוטיקה טרם נחקרו.
פרופ׳ עמרי קורן, חוקר מהפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, ועמיתים מרחבי העולם בחנו את הקשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה במהלך השבועיים הראשונים לחיים ובין צמיחת הילדים עד לגיל שש שנים. במחקר השתתפו 12,422 ילדים וילדות שנולדו בין השנים 2008 ו-2010 בטורקו שבפינלנד ובנוסף בקוהורט של ילדים מגרמניה.
החוקרים השתמשו בדירוג סטטיסטי שהתבסס על טבלאות גדילה ומצאו שהבנים, אך לא הבנות, עד גיל שש, שנחשפו לאנטיביוטיקה לאחר הלידה, הציגו נתוני גדילה נמוכים בהשוואה לאלה של בני גילם שלא נחשפו לאנטיביוטיקה.
תוצאות המחקר קיבלו חיזוק משמעותי מניסוי נפרד, שיערך בהובלת הדוקטורנטית עטרה אוזן, בו השתילו בעכברים נקיים מחיידקים חיידקי צואה מתינוקות שנחשפו לאנטיביוטיקה ומכאלה שלא נחשפו. אצל העכברים (הזכרים) שהושתלה בהם אוכלוסיית חיידקים מתינוקות שקיבלו אנטיביוטיקה, נמצאה גדילה מופחתת, ואילו בקרב העכברות שקיבלו טיפול זהה לא נמצאו שינויים.
מחקר ההמשך
החוקרים סבורים שחשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה קשורה לשינויים בטווח הארוך במיקרוביום במעי, מה שעלול לגרום לגדילה מופחתת אצל בנים עד גיל שש. עם זאת, החוקרים מציינים שיש מגבלות למחקר, כמו הבנה שאינה מלאה לגבי הסיבות שהובילו מלכתחילה לחשיפה לאנטיביוטיקה, ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות.
בימים אלו נערכים מספר מחקרי המשך הבוחנים האם ישנן השפעות נוספות לטיפול אנטיביוטי מוקדם ומדוע ההשפעה נצפתה רק בבנים. בנוסף החוקרים מנסים לבודד זנים פרוביוטיים כדי להחזיר את אוכלוסיית החיידקים למצבה הקודם. החוקרים מבקשים להדגיש כי אנטיביוטיקה מצילת חיים ויתכן שבעתיד ניטול תוסף פרוביוטי מותאם אישית יחד עם הטיפול האנטיביוטי.
