על מלחמת העולם השנייה והשואה הנוראה בה אבותינו נספו באכזריות אין צורך לספר, אבל על המוזיקה שהיוותה שביב של תקווה ושפיות להיאחז בו עבור אינספור יהודים גיבורים וקדושים – חשוב מאד לספר.
בזמן בו הנאצים ניסו בתוקף לדכא כל חיות פיזית ונפשית שהייתה בנו, היו מי שהמשיכו לכתוב שירים על פיסות נייר קטנות ומחברות חבולות כדי לבטא את רגשותיהם, לספר על האימה, להשאיר עדות לדורות הבאים, ובעיקר כדי להישאר בחיים.
על אף הטירוף, ישנן עדויות מדהימות על פעילויות מוסיקליות ענפות בגטאות שכללו תזמורות, מקהלות, מופעי רחוב, ואפילו תיאטרון שבו בוצעו שירים רבים שנכתבו על החיים בגטו.
לכבוד יום השואה הבינלאומי שחל היום, נעלה על נס שלושה משוררים יהודים מעוררי השראה, שבוודאי הפיחו קצת חיים בסובבים אותם בתוך הזוועות:
ניצל בזכות מחברת השירים | אברהם סוּצְקֵבֵר
1+אברהם סוצקבר היה יוצר מוכשר עוד מילדותו. הוא למד בעיר וילנה בבית ספר יהודי דתי, והחל לכתוב שירה כבר מגיל 13 בעברית וביידיש. את יצירותיו הראשונות פרסם במגזין תנועת הצופים היהודים בה היה חבר, ובהמשך הצטרף לקבוצת המשוררים והכותבים היהודים 'וילנה הצעירה' והוציא ספר שירה ראשון ביידיש.
בסוף אוגוסט 1939 נשא לאישה את פרידה, שהייתה בהריון כשנכלאו בגטו וילנה בשנת 1941. החודשים הראשונים שם היו קשים מנשוא – הנאצים רצחו את התינוק שלהם, וזמן קצר לאחר מכן אימו של סוצקבר נשלחה באחת האקציות למחנה השמדה.
למרות הכאב הגדול, אברהם סוצקבר לא פסק מלכתוב וליצור, ואף היה אחראי על החיים התרבותיים בגטו: הוא כתב את שירו הידוע 'תחת זיו כוכבי שמים', והוביל את מבצע 'בריגדת הנייר' להצלת פריטי תרבות יהודית מידי הנאצים (שחלקם נשמרו לאחר המלחמה).
המעשה שהכריע את הכף וגרם להצלתו היה העברת מחברת השירה שלו למוסקבה – שיריו התפרסמו כל כך, עד שבמרץ 1944 נשלח מטוס מיוחד בהוראת סטלין להביאו מיערות נארוץ' – בהם חי כפרטיזן, לבירה הרוסית, וכך הוא ואשתו ניצלו.
'תחת זיו כוכבי השמיים' שהפך להמנון היהודים בגטו וילנה ובמחנות העקורים לאחר השואה, וגם לשיר המזוהה ביותר עם יום השואה בישראל.
סוצקבר היה אחד הניצולים היחידים של גטו וילנה, ובזכותו ניצלו גם אוצרות התרבות שהיו בו. כאשר הסתתר ביערות ולא עלו בידו עט או עפרון, כלי הכתיבה שלו היה נוצת תרנגולת טבולה במיץ של דובדבנים סחוטים.
כשעלה ארצה, זכה למעמד של כבוד כמשורר ניצול שואה, בפרט בשל כך שלא היו הרבה משוררי יידיש שהחליטו להגיע לארץ ישראל לאחר המלחמה.
סוצקבר הופיע בפסטיבלי שירה בינלאומית, זכה בעשרות פרסים ספרותיים ויצירותיו – שתורגמו לשפות רבות, נמצאות כיום בספרייה הלאומית בירושלים.
ב-2010, הוא הלך לעולמו כשהוא בן 96. על חייו המרתקים יצא בשנת 2018 הסרט עתיר הפרסים 'דבש שחור' בבימויו של אורי ברבש.
הפרפורמר של הגטו | יענקלה הרשקוביץ'
לא ידוע רבות על חייו האישיים של יענקלה הרשקוביץ', שהיה חייט במקצועו, אבל על תרומתו המוזיקלית לחיי התרבות בגטו לודז' דווקא כן – בזכות ניצולים רבים שסיפרו על חוויותיהם ממנו.
הרשקוביץ' היה זמר רחוב פופולרי בגטו, שהלחין וביצע שירים סאטיריים על אירועים משמעותיים ודמויות מפתח שהיו בו – כמו הלהיט 'רומקובסקי חיים', אותו כתב על ראש היודנראט (מועצת יהודים שתיווכה בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית). על אף הצחוק, הוא גם כתב שירים רבים על חייו הקשים כמו השיר 'S’iz kaydankes kaytn' (אלו אזיקים ושרשרת), המספר על ההתמודדות עם הגנבים שבגטו.
הוא היה ממוסיקאי הרחוב היחידים שהצליחו להרוויח מספיק כדי לשרוד. רישום קורות הגטו מדצמבר 1941 מדווח כי הצליח להרוויח יחד עם נגן הכינור שהופיע עמו עד לשישה מרקים ביום, דבר שנחשב ל'שכר מסודר בהחלט'.
בקיץ 1944 יענקלה נשלח לאושוויץ ואז הועבר למחנה עבודה בבראונשוויג בגרמניה – משם שוחרר במאי 1945. לאחר המלחמה הוא סירב לעזוב את פולין, חזר ללודז', והפך פעיל בעסקי התרבות שבקהילה היהודית בעיר. ב-25 למרץ 1972 הוא שם קץ לחייו.
חיבר לחנים מצליחים מבלי לדעת לקרוא תווים | מרדכי גבירטיג
1+מרדכי גבירטיג היה נגר במקצועו, אך תחום האמנות משך אותו יותר – הוא היה פעיל בתיאטרון וזכה להכרה רבה על יכולות המשחק שלו, אהב לכתוב שירים, וחיבר לחנים מבלי שידע בכלל לקרוא תווים. בסוף שנות ה-20 עיבדו מוזיקאים את מנגינות שיריו וכך זכה לפרסום רב בקרב יהודי אירופה.
חייו היו כמובן לא פשוטים: שלוש בנותיו הגדולות נספו בשואה, ביתו הרביעית נפטרה כשהייתה בת שנה וחצי, והוא סבל ממחלת לב שגם הביאה להתקף לב. הכאב הגדול שחווה היווה השראה ליצירותיו, בשירים כמו 'מיין הארץ איז פול מיט שרעק' (לבי מלא באימה), 'א הייסע טרער' (דמעה חמה) ואחרים.
השיר המפורסם ביותר של גבירטיג הוא 'אונדזער שטעטל ברענט' ('העיירה בוערת') או בשמו הנפוץ 'שרפה אחים שרפה' – אותו כתב בשנת 1938 כתגובה לפוגרום 'פשיטיק' בפולין. במילותיו הקשות השיר חזה את הבאות, הפך להמנון יהודי בתקופת השואה, וממשיך לעורר אותנו גם כיום כשהוא מושמע רבות ברחבי העולם בעצרות הנצחת השואה.
ב-4 ביוני 1942 מרדכי גבירטיג נרצח על ידי חייל נאצי, במהלכה של פעולת גירוש יהודים מגטו קרקוב למחנה ההשמדה בלז'ץ.
יהי זכרם, וזכר ששת מליוני הקדושים שנספו, ברוך.
