כבר שבעים שנה שהיא איתנו: תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, או בקיצור שכבר הורגל על לשוננו – גַלָ"צ. התחנה הזו היא שהולידה תכניות שהפכו לקאלט כמו "ארבע אחרי הצהריים" או "האוניברסיטה המשודרת", וכן תכניות אקטואליה בולטות כמו "בוקר טוב ישראל", "המילה האחרונה" או "יומן הערב עם וילנסקי את ברדוגו" וגם "קולה של אמא" המרגש.
בספטמבר 1950 החליטה ממשלת ישראל להקים את התחנה. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, שהיה גם שר הביטחון, תמך בהקמת התחנה. הוא היה סבור כי רק תחנה צבאית יכולה לממש את תפיסת 'כור ההיתוך' שלו, ולא תחנה אזרחית.

ברם, לא כולם בממשלה הסכימו לתפיסתו של בן גוריון את היחסים שבין צבא וחברה. הם גם חששו מכך שבן גוריון נותן מעמד כזה לצה"ל ומעניק לו תפקיד של קידום האינטגרציה של העולים החדשים.
ההצבעה עברה על חודו של קול (חמישה בעד, ארבעה נגד), והנוסח שלה היה "לאשר הקמת שירות שידור לצה"ל בתיאום עם 'קול ישראל' לשנת ניסיון אחת". חרף החלטה זו, אין עדות לכך שלאחר שנה אכן נערכה חשיבה מחדש על הנושא – והתחנה פשוט המשיכה לפעול.
"לליכוד שבטי ישראל"
התחנה החלה את שידוריה ב-24 בספטמבר 1950 בשעה 18:30. לאחר תרועת חצוצרה ונגינת ההמנון, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון פתח את השידור עם קביעת מטרתה של התחנה: "לשמש בצבא מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי עזר תרבותי לקליטת עולים ולהנחלת הלשון, להקניית ידיעת הארץ ותולדות האומה, לליכוד שבטי ישראל, לחישול רצון לאומי ואחריות ממלכתית".
נראה שהמלחמות סימנו בכל פעם עידן חדש גם בתחנת הרדיו. בתחילה התחנה שידרה רק מספר שעות, שכלל בעיקר שירים עבריים ומעט תכניות שיועדו בעיקר לחיילים.

לאחר מלחמת ששת הימים, עברה התחנה לעסוק הרבה יותר באקטואליה וביומני חדשות, כמו גם הוסיפה לעצמה תכניות מוזיקה ותרבות. מאז מלחמת יום הכיפורים החלה התחנה לשדר 24 שעות ביממה.
90 אחוז לא צבאי
מאז ועד היום, גלי צה"ל היא תחנה צבאית: היא פועלת כיחידה של אכ"א (אגף כוח אדם); העומד בראשה הוא מפקד; משרתים בתחנה חיילים בשירות סדיר; ותקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של מדינת ישראל – מלבד ההכנסות מפרסומות ומתשדירי שירות. לפי הערכות, עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ₪ לשנה.
למרות היותה תחנה צבאית, 90 אחוזים משידוריה הם שידורים לא-צבאיים, שעליהם מפקחת מועצת תאגיד השידור הישראלי.

העובדה שגלי צה"ל היא תחנת רדיו צבאית שבמובנים רבים מתפקדת כתחנת רדיו אזרחית, הולידה פעמים רבות תהיות על פשר נחיצותה. כבר ב-1983 החליט הרמטכ"ל דאז, רא"ל משה לוי, להפסיק את שידורי החדשות בתחנה, לקצץ את תקציבה ולצמצם את מספר עובדיה – אולם בעקבות לחצים שהתעוררו בכנסת ובוועד המנהל של רשות השידור, בוטלה תכניתו.

בראשית שנות התשעים, עם תחילת כהונתו של הרמטכ"ל רא"ל אהוד ברק בשנות התשעים, הוא הציע לסגור את התחנה או להעביר אותה מידי צה"ל לידי משרד החינוך או רשות השידור. בעקבות הלחץ הציבורי, גם הצעה זו לא יצאה לפועל.
שמאלנית תל אביבית?
עם השנים, הלכה והתעצמה הביקורת הציבורית נגד התחנה. נטען כי לתחנה יש תדמית תל-אביבית, חילונית ואשכנזית, המדירה משידוריה חלקים נרחבים באוכלוסייה – בדיוק הפוך לחזונו של בן גוריון. ביקורת דומה הושמעה על ידי אומנים רבים שנדחו מהפלייליסט של תחנת הבת, גלגלצ.

כמו כן, רבים בימין טענו לאורך השנים שהתחנה מוטה פוליטית. לדוגמה, "ישראל שלי" פתחה לפני כעשור בקמפיין נגד התחנה בטענה שהיא בעלת גוון שמאל-קיצוני ופועלת נגד חיילי צה"ל. במסגרת הקמפיין הפגינו כ-100 חיילי מילואים יוצאי יחידות קרביות בקריאה להפריט את התחנה. כמו כן, הושמעה ביקורת על כך שבתחנה הצבאית נשמעים לפעמים התבטאויות בגנות פעולות צה"ליות או עידוד אמנים סרבני-גיוס.

באחד מדוחות מבקר המדינה, קבע המבקר דאז אליעזר גולדברג כי "דרוש ניתוח שיפריד את גלי צה"ל מהצבא. עקרונית, זה לא הגיוני שלצבא יש תחנת שידור שלא משדרת לצבא, וזה לא יכול להימשך שהיא תישאר במימון צבאי. צבא שאין לו כסף למים ללוחמים, אסור לו לתחזק תחנה שאינה תורמת לצבא כלום".
רק לצפון קוריאה
בשנים האחרונות אנו רואים שהביקורת חלחלה גם לבכירי לובשי המדים. הרמטכ"ל הקודם, רא"ל גדי איזנקוט, אמר בשנת 2016 בראיון כי "לא נכון שצה"ל יחזיק בתחנה צבאית שעוסקת במחלוקות אזרחיות, מה גם שמספר התקנים של חיילים ואנשי קבע בתחנה זו הוא גדול מאוד".

באותה השנה התבטא גם ראש אכ"א דאז, האלוף חגי טופולנסקי, כי אינו מכיר בעולם צבא המחזיק תחנה צבאית מלבד קוריאה הצפונית.
איזנקוט הגיש בזמנו המלצה על סגירת התחנה לשר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, אבל הוא דחה את המלצתו והורה שלא לגעת בגלי צה"ל.

לפני כחצי שנה פורסם כי הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל אביב כוכבי, המליץ לשר הביטחון בני גנץ להוציא את התחנה מידי הצבא בפרט ומידי משרד הביטחון בכלל. לפי הפרסומים, הרמטכ"ל כוכבי נימק את עמדתו בכך שמדובר במצב לא ערכי. "זו לא סוגיה של חיסכון בתקציב", צוטט אז. "גל"צ לא צריכה להיות חלק מצה"ל. זה לא נכון על גבו ללא ערכי, נטפל בזה".
מאוזן ומואזן
היום נודע כי שר הביטחון גנץ החליט שהגיע הזמן להעביר את התחנה מידיו של צה"ל – ואולי אפילו לסגור אותה. "בשל הרצון לנתק בין מערכת הביטחון וצה"ל לבין פעולתה של תחנת רדיו עצמאית", נמסר בהודעת משרד הביטחון, "החליט שר הביטחון בני גנץ בהמלצת הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי להניע מהלך שמטרתו הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון.
"ההחלטה נובעת מהייעוד של צה"ל, וכן מהצורך להפריד בין שירותם של חיילי צה״ל לבין פעילותו של אמצעי תקשורת בו מועסקים לובשי מדים בתכנים פוליטיים".

שר הביטחון גנץ הוסיף כי "ההחלטה שקיבלתי בהמלצת הרמטכ"ל היא עניין ערכי ולא תקציבי. התקשורת החופשית בישראל היא חשובה מאין כמוה, ואמשיך להגן עליה ולדאוג לעצמאותה, אולם קיום תחנה צבאית בצה"ל אינה סבירה בעת הזו".
עם זאת, אני ממליץ לאוהבי התחנה לא להזיל דמעה כל כך מהר. עם כל הביקורת שיש עליה, התחנה אהובה על הרבה אוזניים ואפשר להעריך בזהירות שיימצא לה בית חדש. אולי אפילו טוב יותר, מאוזן יותר ומואזן יותר.
