נושא הפרטיות כבש לאחרונה את הכותרות, בין היתר בעקבות הודעת וואטסאפ על עדכון מדיניות הפרטיות ושיתוף מידע עם חברת האם פייסבוק.
הנטייה לשיתוף חוויות ומידע אישי ברשתות החברתיות, מצויה לרוב בקונפליקט עם סיכוני חשיפת יתר העלולים לשמש כנגדנו בעתיד. חשש זה אינו מופרך. למשל, חברות רבות מבצעות אפיון (Profiling) של מועמד לקבלת עבודה, והתבטאויות שונות החושפות מידע לגבי אופיו, נטיותיו ודפוסי התנהגותו והם עלולים להוות מכשלה בקבלת המשרה. דוגמה נוספת היא האקרים, העלולים להשתמש במידע למתקפת דיוג (Phishing) בה ינסו לדלות מידע רגיש כגון פרטי אשראי ע"י רכישת אמון באמצעות המידע ששותף.
האם ניתן למנוע סיכונים?
בפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל נערך מחקר חדשני בנושא ע"י החוקרים ד"ר שני אלקובי וד"ר רון הירשפרונג. החוקרים ניסו לבחון את האפשרות לשלב טכנולוגיות המצויות בחזית המדעית, ביניהן בינה מלאכותית ושילוב מודלים מתורת המשחקים ככלי מסייע בידי המשתמש.
החוקרים פיתחו במסגרת מחקר זה סוכן חכם, שתפקידו לספק למשתמש המלצות ותובנות בתהליך שיתוף המידע.
בשיחה עם החוקרים, הדגישה ד"ר אלקובי את מורכבות שקלול התועלות למשתמשים השונים אל מול ה"דריכה על מוקשים" שהם העלויות (והסיכונים), וכן את מורכבות ייצוג הבעיה באופן מתמטי. "אנחנו כבני אדם מתקשים בהתמודדות עם האתגרים שיצרה המכונה. מכאן עולה התובנה, שרק אם נרתום את המכונה לעזרתו של האדם יהיו לו סיכויים לצלוח דרך זו" הוסיף ד"ר הירשפרונג.
1+סוכן חכם כנגד משתמשים אנושים
לאחר פיתוח המודל התיאורטי, נערך שלב הניסויים המעשיים שכלל קרוב ל-200 משתתפים אנושיים ומספר סוכנים חכמים. הניסוי נערך בסביבת סימולטור (מדמה) של רשת חברתית אשר פותח במיוחד עבור מחקר זה. בשלב הראשון, בחנו החוקרים האם הסוכן מצליח לשפר את התוצאות המושגות על ידי המשתמש האנושי. המשתתפים האנושיים בניסוי לא היו מודעים לעובדה שאחד "השחקנים" הינו הסוכן החכם, דהיינו שהוא בפועל מכונה ולא בן אנוש.
"תוצאות הניסוי הראו ברמת מובהקות גבוהה שביצועי הסוכן החכם הנם כמעט כפולים מאלו של הנסיינים האנושיים" ציינו החוקרים.
1+האם בעתיד נראה שילוב של הסוכן החכם ברשתות?
בהתבסס על התוצאות החיוביות הראשוניות, מסרו החוקרים שהם מתכוונים להמשיך ולפתח את הסוכן, ואף לשלבו בעתיד כיועץ אישי למשתמש. "ענקיות הטכנולוגיה עצמן, מפעילות סוכנים חכמים משלהם. כשם שאדם אינו יכול לבדו בכוח שריריו לגבור על טרקטור, כך הוא אינו יכול לבדו בכוח מוחו לגבור על מערכות המחשוב העכשוויות"
החוקרים מאמינים כי המתודולוגיה שפותחה במהלך המחקר, תהווה תרומה משמעותית לרווחתו של המשתמש בעידן הדיגיטלי ותסייע לו בהגנה על פרטיותו ובשמירה על בטחון המידע שלו.
אולי יעניין אותך גם | תעשיית הסייבר בישראל בצמיחה: 2.9 מיליארד דולר גויסו ב2020
