מסע החיסונים הגדול ביותר בהיסטוריה החל. בארה"ב לבדה הופצו יותר מ -32.4 מיליון מנות, ועד כה ניתנו 10.8 מיליון מנות, על פי הCDC, ולפחות 762,601 אנשים סיימו לקבל את שתי מנות החיסון.
באתר ourworldindata.org פורסמה הטבלה הבאה המפרטת בכל יום כמה התחסנו בכל מדינה, למשל בתאריך 12 לינואר התחסנו המספרים הבאים על כל מאה איש במדינות הבאות:
ישראל מובילה עם 23.56 מנות על כל מאה איש, הרבה אחריה איחוד האמירויות עם 14.10, והרבה אחריהן משתרכות שאר המדינות- בחריין עם החיסון הסיני חיסנה 5.96 למאה איש, בריטניה עם 4.52, ארה"ב רק 3.11, גרמניה 0.90 בלבד, וכמעט בתחתית נמצאת צרפת, שהעדיפה לחכות לחיסון משלה עם 0.38 מתחסנים למאה איש ביום.

מדינות חלשות יותר שלא יכולות להרשות לעצמן מבצע שינוע במינוס 70 מעלות לחיסוני פייזר היקרים גם כך, קונות את החיסון הסיני שאושר לשימוש במדינות בודדות בלבד. האמון בחיסון הסיני מוטלים בספק כיוון שמדינה זו לא היתה אמינה גם בדיווחי הקורונה.
הוירוס הסיני והחיסון הסיני
הרשויות בסין לא חיכו לתוצאות הניסויים הקליניים המתקדמים והחלו לחסן אזרחים מחוץ לניסוי. קרוב למיליון סינים קיבלו חיסונים של חברת סינופארם הלאומית, מבלי שתהיה הוכחה מוצקה לכך שהוא יעיל, צעד שעורר דאגה בקרב מומחי בריאות ציבור מכל העולם.
הרשויות באינדונזיה ומדינות עניות רבות באפריקה, מבקשות ללכת בעקבות איחוד האמירויות הערביות ולאשר שימוש חירום בחיסון הסיני, של סינובאק ושל יצרניות סיניות אחרות, שגם הן עוד לא הוציאו לאור תוצאות של ניסויים מתקדמים בחיסון. על פי הדובר של סינובאק, אינדונזיה כבר קיבלה 120 אלף מנות של החיסון שהיא מייצרת.
בסוף דצמבר הודיעו בסינופארם כי רמת האפקטיביות של החיסון עומדת על 79%, אך מעבר להכרזות הללו לא פורסמו עדיין נתונים רשמיים מהניסויים. במשרד הבריאות הסיני טענו כי הנתונים יתפרסמו "בהמשך" בכתבי עת רפואיים בסין ובמדינות אחרות.

בניגוד לחיסונים שפיתחו פייזר ומודרנה בשיטת mRNA וכבר אושרו לשימוש במדינות רבות, החיסון הסיני מתבסס על השיטה המסורתית יותר של שימוש בנגיף מוחלש כדי לעורר תגובה חיסונית.
המלחמה הקרה גרסת קורונה
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס גם לחיסון הרוסי – ספוטניק 5. "המטרה שלי היא להביא כמה שיותר חיסונים, מכמה שיותר מקורות, לכמה שיותר אזרחים – וכמה שיותר מהר", אמר לאחר שהזכיר את שיחתו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בנושא.
ואולם החיסון הרוסי, שישראל צפויה לשלם בעבורו עשרות מיליוני דולרים, לא צפוי להיכנס לשימוש בישראל. נודע לנו מגורמים בכירים כי החיסון יירכש לצורך "דיפלומטי", במטרה לחזק את היחסים בין ישראל לרוסיה, ולא יהיה חלק ממלאי החיסונים עליו יסתמך משרד הבריאות במיגור המגיפה.
מומחים רבים מסתייגים מהחיסון הרוסי, שכן הוא לא יקבל את אישור ה-FDA האמריקני או מקבילו האירופי, ואין עליו כמעט השגחה מחוץ לרוסיה. מנגד, בבית החולים הדסה עין כרם, שם נערך הניסוי לחיסון הרוסי, טוענים כי הוא בטוח יותר מאלו של פייזר ומודרנה. בבית החולים אומרים כי החיסון הרוסי מבוסס על חיסונים קודמים שהוכחו כיעילים, ואילו בחברות האמריקניות החיסון מושתת על טכנולוגיה חדשה, שמקודדת את מיקום הביות של הנגיף בתא ומבודדת אותו.

החיסון הישראלי
המכון הביולוגי בנס ציונה הכריז שהפרופיל הבטיחותי של השלב הראשון היה טוב, שאין תופעות לוואי חמורות לחיסון הישראלי. באפריל הקרוב צפוי החיסון להיכנס לשלב השלישי והאחרון שלו. אם הכל יעבור בצורה תקינה, צפוי החיסון להיות מופץ כבר בתחילת הקיץ של 2021. הראשונים ליהנות ממנו יהיו כמובן אזרחי ישראל והמדינות השכנות. בשונה מהחיסונים של חברות פייזר ומודרנה, החיסון הישראלי אינו מבוסס RNA, אלא מבוסס על נגיף קיים (VSV) – וירוס שעליו הולבשו ספייקים, כלומר החלבונים דמויי הכתר הבולטים מהווירוס. כך למעשה מהונדס וירוס ה"מחופש" לקורונה, וכאשר הוא מוזרק לגוף, הוא מעורר את המערכת החיסונית, שמתייחסת אליו כמו אל נגיף הקורונה ומייצרת נוגדנים כדי להגן על הגוף .
היתרונות הבולטים של החיסון הישראלי הם כמות מנות הזרקה ותנאי אחזקתו – החיסון הישראלי דורש הזרקה של מנה אחת בלבד לעומת 2 מנות של פייזר ומודרנה. בנוסף, כדי לשמור על יעילותו של הווירוס יש צורך בקירור בלבד, ולא בתנאי הקפאה קיצוניים המסרבלים את שינוע החיסון, כפי שיקרה עם החיסונים של חברות פייזר ומודרנה.

האם מוסרי לנהל קבוצת ביקורת ולא לתת להם חיסון אמיתי בשלב זה?
בית החולים אסותא באשדוד הכריז כי המתנדבים לניסוי המכון הביולוגי, אם ירצו בכך, יוכלו לפתוח בכל שלב את תיק הניסוי שלהם, כדי לברר אם הם בקבוצת הביקורת, שקיבלה חיסון דמה, ולקבל את החיסון של פייזר כדי להיות מוגנים מהקורונה באמת. הצעד הזה אומנם יפגע בתוצאות הניסוי בכך שימחק את קבוצת הביקורת, אך נראה שהשיקולים המוסריים גברו כאן.
במדינות רבות בעולם מתחבטים כיום בסוגיה הזאת. יש חשיבות רבה לשימור קבוצת ביקורת, כדי שיהיה בסיס להשוואה במקרה שיופיעו תופעות לוואי נדירות או ארוכות טווח. מצד שני מדובר בעשרות אלפי מתנדבים שהסכימו לעבור הליך רפואי ניסיוני, ולא יהיה מוסרי להפקיר אותם לסכנות המחלה.
נראה כי בהמשך הדרך, חברות שיתחילו את השלבים המתקדמים של הניסויים הקליניים יצטרכו לתת לקבוצת הביקורת את הטיפול היעיל ביותר הקיים כיום, כלומר כנראה את החיסון של פייזר או של מודרנה. מדובר בנוהל נפוץ ומקובל בניסויים קליניים, אך גם בכאב ראש לא קטן עבור החברות.
