נראה שבכל שבוע אנו נחשפים למוטציה אחרת, והמילה הזו כל כך מפחידה שאני לא אתפלא אם יש ילדים שרוצים לישון עם אור מחשש שיש להם מוטציה בארון. אז אולי כדאי להרגיע אותם ולבשר להם שיש מלא מוטציות בכל מקום.
מוטציה (או בעברית: תַּשְׁנִית) היא שינוי בהרכב גנטי של ייצור מסוים. המוטציה עשויה להביא לשינוי באחת או יותר מתכונות אותו ייצור.
7+בשונה ממוטציות לא ספונטניות, הנגרמות מזיהום סביבתי או במתכוון על ידי בני אדם, המוטציה הספונטנית מתרחשת באופן טבעי כחלק מפעילותו הרגילה של התא החי.
וירוסים (נגיפים) משתנים גם הם כל הזמן באמצעות מוטציות שמתרחשות תוך כדי תהליך השכפול שלהם. מדי שנה עובר וירוס השפעת שינויים קטנים, ובשל כך החיסון נגד השפעת משתנה מדי שנה כדי להתאים את עצמו לווירוס.
הנדירות נשארות
כשנגיף חודר אל התא, הוא משחרר את החומר הגנטי שלו כדי לגרום לתא לשכפל אותו ולייצר עותקים חדשים של הנגיף. לפעמים, כשהתא מעתיק את הקוד, הוא עושה שגיאות – בדרך כלל של אות אחת מבין עשרות אלפי אותיות. השגיאה הזו היא שיוצרת את המוטציה.
7+חלק מהמוטציות דווקא הורגות את הווירוס בכך שהן הופכות אותו לחסר יכולת להדביק או להשתכפל. ברם, המוטציות האלה בדרך כלל נעלמות בתהליך הברירה הטבעית. המוטציות שיישארו הן דווקא הנדירות יותר, שנותנות גוון אחר לנגיף.
כמו בשאר הנגיפים, גם וירוס הקורונה עובר שינויים. למעשה, הוא כבר עבר כ-4,000 מוטציות רק בחלבון הספייק מאז שהתגלה לראשונה. אבל לא לכל שינוי יש משמעות רפואית. לדעת החוקרים, רובם הגדול של השינויים לא מגדיל את הסיכון.
17 מוטציות
הווריאנט הראשון שהתפרסם הוא זה שהתגלה באנגליה, ונקראת על שמה – המוטציה הבריטית. למעשה, בזן החדש נמצאו 17 מוטציות בהשוואה לנגיף המוכר.
7+כמחצית מהמוטציות האלה הן ברצף שמקודד את חלבון הספייק. כיוון שחלבון זה מהווה חלק חשוב ביכולת ההתקשרות של הווירוס לתא, שינויים בחלבון זה עלולים לשנות את אפקטיביות ההדבקה – כלומר, להאיץ או להאט את ההדבקה בנגיף.
זו הסיבה שהחשש העיקרי מהווריאציה הבריטית הוא מהידבקות מהירה יותר והאצה בהתפשטות הנגיף באוכלוסייה.
7+מוטציות נוספות שהתגלו לאחר מכן, וזכו בכינויים "המוטציה הדרום אפריקאית" ו"המוטציה הברזילאית" על שם מקום מוצאן, דומות מאוד למוטציה הבריטית. עם זאת, יש ביניהן כמה שינויים.
ירידה ביעילות החיסון?
החיסון שאנו לוקחים בימים אלה מטפל גם הוא באותו חלבון שמשתנה לנגד עינינו. משום כך, קיים חשש שהחיסון לא ישפיע על מי שיידבק בווריאנט הבריטי והדרום-אפריקאי.
7+כיוון שמדובר בשינוי נקודתי אחד במבנה של חלבון שלם, מרבית הסיכויים שהחיסון יהיה יעיל גם מול הווריאציות השונות.
אולם ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, סיפרה השבוע כי יש מחקר לפיו ייתכן שתהיה ירידה ביעילות החיסון על הווריאנט הדרום-אפריקאי. חשש דומה קיים בנוגע לווריאנט הברזילאי. עם זאת, יש לציין שעדיין אין מספיק מידע כדי להכריע לכאן או לכאן.
7+בהנחה שיתברר כי החיסון אינו אפקטיבי על המוטציה הדרום-אפריקאית, הבריטית או על מוטציה חדשה שעלולה להופיע – נצטרך חיסון חדש. כאמור, רוב הסיכויים שלא נצטרך חיסון כזה, לפחות לא בזמן הקרוב.
חיסונים חדשים
ואם נצטרך חיסון חדש – כאן הטכנולוגיה החדישה של החיסונים של "פייזר" ו"מודרנה" מגלה את אחד מיתרונותיה הגדולים: התאמתה לשינויים בנגיף. במקרה שיתגלה שינוי כזה – יהיה אפשר בנקל לייצר חיסונים חדשים שיתאימו גם לווריאנט החדש.
7+לסיכום: אין מה לפחד מהמילה "מוטציה". הווירוס כבר עבר אלפי מוטציות. בין כל המוטציות, התגלו כמה מוטציות שחוששים יותר מפני יכולת ההדבקה שלהן, אך הן ככל הנראה לא מסוכנות יותר. בכל מקרה, החיסון אמור לעזור גם במקרה שלהן. אשר על כן, הדבר הטוב ביותר הוא התחסנות והקפדה על כללי הריחוק החברתי.
